פרק כ · אות יא
יא וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁם אִשְׁתּוֹ חַוָּה (בראשית ג, כ), נִתְּנָה לוֹ לְחִיּוּתוֹ וּמְיַעַצְתּוֹ כְּחִוְיָא. דָּבָר אַחֵר חַוָּה, חִוָּה לָהּ אָדָם הָרִאשׁוֹן כַּמָּה דוֹרוֹת אִבְּדָה. וְרַבִּי אַחָא אָמַר חִוְיָא חִוְויִךְ וְאַתְּ חִוְיָא דְּאָדָם. (בראשית ג, כ): כִּי הִוא הָיְתָה אֵם כָּל חָי, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אָמַר עִם כָּל חָי. תָּנֵי הֶעֱשִׁיר עוֹלָה עִמּוֹ, הֶעֱנִי אֵינָה יוֹרֶדֶת עִמּוֹ. רַבִּי סִימוֹן אָמַר אֵם כָּל חָי, אִמָּן שֶׁל כָּל הַחַיִּים, דְּאָמַר רַבִּי סִימוֹן כָּל מֵאָה וּשְׁלשִׁים שָׁנָה שֶׁפֵּרְשָׁה חַוָּה מֵאָדָם, הָיוּ רוּחוֹת הַזְּכָרִים מִתְחַמְּמִין מִמֶּנָּה וְהִיא יוֹלֶדֶת מֵהֶם, וְרוּחוֹת נְקֵבוֹת מִתְחַמְּמוֹת מֵאָדָם וּמוֹלִידוֹת מִמֶּנּוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמואל ב ז, יד): אֲשֶׁר בְּהַעֲוֹתוֹ וְהֹכַחְתִּיו בְּשֵׁבֶט אֲנָשִׁים וּבְנִגְעֵי בְּנֵי אָדָם, בְּנוֹי דְּאָדָם קַדְמָאָה, מַאן דַּאֲמַר רוּחֵי דְבֵיתָא טָבָן, דְּרָבִין עִמֵּיהּ, מַאן דַּאֲמַר אִינּוּן בִּישִׁין, דְּחַכְּמִין יִצְרֵיהּ. רוּחִין דְּחַקְלָא, מַאן דַּאֲמַר דְּאִינּוּן טָבִין, דְּלָא חַכִּימִין יִצְרֵיהּ, וּמַאן דַּאֲמַר דְּאִינּוּן בִּישִׁין, דְּלָא רָבִין עִמֵּיהּ.