פרק יט · אות ד
ד אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא הַשְּׁאֵלָה הַזּוֹ שְׁאֵלוּנִי בְּאַנְטוֹכְיָא, אָמַרְתִּי לָהֶם כִּי יוֹדְעִים אֱלֹהִים אֵין כְּתִיב אֶלָּא כִּי יֹדֵעַ אֱלֹהִים כִּי בְּיוֹם אֲכָלְכֶם. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר הִתְחִיל אוֹמֵר דֵּלָטוֹרְיָא עַל בּוֹרְאוֹ, אָמַר מֵאִילָן הַזֶּה אָכַל וּבָרָא הָעוֹלָם, וְהוּא אוֹמֵר לָכֶם לֹא תֹאכְלוּ מִמֶּנּוּ, שֶׁלֹא תִבְרְאוּ עוֹלָמוֹת אֲחֵרִים, דְּכָל אִינָשׁ וְאִינָשׁ סָנֵי בַּר אֻמְנָתֵיהּ. רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן אָמַר כָּל שֶׁנִּבְרָא אַחַר חֲבֵרוֹ שַׁלִּיט בַּחֲבֵרוֹ, שָׁמַיִם בָּרִאשׁוֹן, וְרָקִיעַ בַּשֵּׁנִי, אֵינוֹ סוֹבְלָן, אֶתְמְהָא. רָקִיעַ בַּשֵּׁנִי, וּדְשָׁאִים בַּשְּׁלִישִׁי, אֵינָן מְסַפְּקִין אֶת מֵימָיו, דְּשָׁאִים בַּשְׁלִישִׁי, וּמְאוֹרוֹת בָּרְבִיעִי, אֵינָן מְבַשְּׁלִין פֵּרוֹתָיו, מְאוֹרוֹת בָּרְבִיעִי, וְעוֹפוֹת בַּחֲמִישִׁי. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן זִיז עוֹף טָהוֹר הוּא וּבְשָׁעָה שֶׁהוּא פּוֹרֵחַ מְכַסֶּה גַּלְגַּל חַמָּה, וְאָדָם נִבְרָא אַחַר הַכֹּל לִשְׁלֹט בַּכֹּל, קִדְמוּ וְאִכְלוּ עַד שֶׁלֹא יִבְרָא עוֹלָמוֹת אֲחֵרִים וְהֵן שׁוֹלְטִין בָּכֶם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית ג, ו): וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב וגו', רָאֲתָה דְּבָרָיו שֶׁל נָחָשׁ.