פרק יח · אות ו
ו וַיִּהְיוּ שְׁנֵיהֶם עֲרוּמִּים (בראשית ב, כה), אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר שְׁלשָׁה הֵן שֶׁלֹא הִמְתִּינוּ בְּשַׁלְוָתָן שֵׁשׁ שָׁעוֹת וְאֵלּוּ הֵן, אָדָם, וְיִשְׂרָאֵל, וְסִיסְרָא. אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ב, כה): וְלֹא יִתְבּוֹשָׁשׁוּ, לֹא בָאוּ שֵׁשׁ שָׁעוֹת וְהוּא בְּשַׁלְוָתוֹ. וְיִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב, א): וַיַּרְא הָעָם כִּי בשֵׁשׁ משֶׁה, כִּי בָאוּ שֵׁשׁ שָׁעוֹת וְלֹא בָא משֶׁה. סִיסְרָא, שֶׁנֶּאֱמַר (שופטים ה, כח): מַדּוּעַ בּשֵׁשׁ רִכְבּוֹ לָבוֹא, בְּכָל יוֹם הָיָה לָמוּד לָבוֹא בְּשָׁלשׁ שָׁעוֹת בְּאַרְבַּע שָׁעוֹת, וְעַכְשָׁיו בָּאוּ שֵׁשׁ שָׁעוֹת וְלֹא בָא, הֱוֵי וְלֹא יִתְבּוֹשָׁשׁוּ. וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם (בראשית ג, א), לֹא הָיָה צָרִיךְ קְרָא לוֹמַר אֶלָּא (בראשית ג, כא): וַיַּעַשׂ ה' אֱלֹהִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ וגו', אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה לְהוֹדִיעֲךָ מֵאֵי זוֹ חַטָּיָה קָפַץ עֲלֵיהֶם אוֹתוֹ הָרָשָׁע, מִתּוֹךְ שֶׁרָאָה אוֹתָן מִתְעַסְּקִין בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ וְנִתְאַוָּה לָהּ. אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב דִּכְפַר חָנִין שֶׁלֹא לְהַפְסִיק בְּפָרָשָׁתוֹ שֶׁל נָחָשׁ.