פרק יז · אות ד
ד וַיִּצֶר ה' אֱלֹהִים מִן הָאֲדָמָה (בראשית ב, יט), בְּעוֹן קוֹמֵי רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, כְּתִיב (בראשית א, כד): וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר וַיִּצֶר ה' אֱלֹהִים מִן הָאֲדָמָה כָּל חַיַּת הַשָּׂדֶה, אָמַר לָהֶן לְהַלָּן לַבְּרִיאָה, וְכָאן לְכִבּוּשׁ, הֵיאַךְ מַה דְּאַתְּ אָמַר (דברים כ, יט): כִּי תָצוּר אֶל עִיר יָמִים רַבִּים, אָמַר רַבִּי אַחָא בְּשָׁעָה שֶׁבָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִבְרֹאת אֶת הָאָדָם, נִמְלַךְ בְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, אָמַר לָהֶן (בראשית א, כו): נַעֲשֶׂה אָדָם, אָמְרוּ לוֹ אָדָם זֶה מַה טִּיבוֹ, אָמַר לָהֶן חָכְמָתוֹ מְרֻבָּה מִשֶּׁלָּכֶם, הֵבִיא לִפְנֵיהֶם אֶת הַבְּהֵמָה וְאֶת הַחַיָּה וְאֶת הָעוֹף, אָמַר לָהֶם זֶה מַה שְּׁמוֹ וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִין, הֶעֱבִירָן לִפְנֵי אָדָם, אָמַר לוֹ זֶה מַה שְּׁמוֹ, אָמַר זֶה שׁוֹר, זֶה חֲמוֹר, זֶה סוּס וְזֶה גַּמָּל, וְאַתָּה מַה שְּׁמֶךָ, אָמַר לוֹ אֲנִי נָאֶה לְהִקָּרֵא אָדָם שֶׁנִּבְרֵאתִי מִן הָאֲדָמָה, וַאֲנִי מַה שְּׁמִי, אָמַר לוֹ לְךָ נָאֶה לְהִקָרְאוֹת אֲדֹנָי, שֶׁאַתָּה אָדוֹן לְכָל בְּרִיּוֹתֶיךָ. אָמַר רַבִּי אֲחָא (ישעיה מב, ח): אֲנִי ה' הוּא שְׁמִי, הוּא שְׁמִי שֶׁקָּרָא לִי אָדָם הָרִאשׁוֹן. חָזַר וְהֶעֱבִירָן לְפָנָיו זוּגוֹת, אָמַר לַכֹּל יֵשׁ בֶּן זוּג וְלִי אֵין בֶּן זוּג, (בראשית ב, כ): וּלְאָדָם לֹא מָצָא עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ, אֶתְמְהָא, וְלָמָּה לֹא בְרָאָהּ לוֹ תְּחִלָּה, אֶלָּא צָפָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא עָתִיד לִקְרוֹת עָלֶיהָ תִּגָּר, לְפִיכָךְ לֹא בְּרָאָהּ לוֹ עַד שֶׁתְּבָעָהּ בְּפִיו, כֵּיוָן שֶׁתְּבָעָהּ, מִיָּד (בראשית ב, כא): וַיַּפֵּל ה' אֱלֹהִים תַּרְדֵּמָה וגו'.