פרק יג · אות טו
טו כַּמָּה גְשָׁמִים יוֹרְדִין וִיהֵא אָדָם צָרִיךְ לְבָרֵךְ, רַבִּי יוֹסֵי בְּשֵׁם רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי יוֹנָה בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל אָמְרִין, מִתְּחִלָּה כְּדֵי רְבִיעָה, וּבַסּוֹף אֲפִלּוּ כָּל שֶׁהֵן. רַבִּי חִיָּא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר, בַּתְּחִלָּה כְּדֵי רְבִיעָה, וּלְבַסּוֹף עַד שֶׁיִּדָּחוּ פְּנֵי הַקֶּרָמִיד. רַבִּי יַנַּאי בֶּן רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּשֵׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר, בַּתְּחִלָּה כְּדֵי רְבִיעָה, וּלְבַסּוֹף כְּדֵי שֶׁתִּשָּׁרֶה פִּי הַמְגוּפָה. וַהֲלוֹא כַּמָּה גְשָׁמִים יוֹרְדִין וְאֵין פִּי מְגוּפָה נִשְׁרֵית, אֶלָּא תְּהֵא נִרְאֵית כְּאִלּוּ שְׁרוּיָה. כֵּיצַד הוּא צָרִיךְ לְבָרֵךְ, כַּהֲדָא דִּתְנֵינַן עַל הַגְּשָׁמִים וְעַל בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת הוּא אוֹמֵר בָּרוּךְ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב. רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי מַיְיתֵי לָהּ מֵהָכָא (משלי כה, כה): מַיִם קָרִים עַל נֶפֶשׁ עֲיֵפָה וּשְׁמוּעָה טוֹבָה וגו', מַה שְּׁמוּעָה טוֹבָה בָּרוּךְ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב, אַף מַיִם קָרִים הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב. רַבִּי יְהוּדָה אָמַר כְּדֵין מְבָרֵךְ יְחֶזְקֵאל אַבָּא, יִתְבָּרֵךְ יִתְרוֹמֵם וְיִתְגַּדֵּל שִׁמְךָ עַל כָּל טִפָּה וְטִפָּה שֶׁאַתָּה מוֹרִיד לָנוּ, שֶׁמִּמֶּנּוּ אַתָּה זָן אֵלּוּ מֵאֵלּוּ. רַבִּי יְהוּדָה בֶּן רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, שֶׁהוּא מוֹרִידָן בְּמִדָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב לו, כז): כִּי יְגָרַע נִטְפֵי מָיִם, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (ויקרא כז, יח): וְנִגְרַע מֵעֶרְכֶּךָ. רַבִּי יוֹסֵי בַּר יַעֲקֹב סָלֵק לִמְבַקְרֵי לְרַבִּי יְהוּדָה מִגְּדָלָה, שָׁמַע קָלֵיהּ מְבָרֵךְ אֶלֶף אֲלָפִים וְרִבֵּי רְבָבוֹת בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת אָנוּ צְרִיכִים לְהוֹדוֹת לְשִׁמְךָ עַל כָּל טִפָּה וְטִפָּה שֶׁאַתָּה מוֹרִיד לָנוּ, שֶׁאַתָּה מְשַׁלֵּם גְּמוּלִים טוֹבִים לְחַיָּבִים. אֲמַר לֵיהּ כֵּן הֲוָה רַבִּי סִימוֹן מְבָרֵךְ. אָמַר רַבִּי זֵירָא תַּמָּן אָמְרִין עַל הַזּוֹל שֶׁהוּא בָּא לָעוֹלָם, וְעַל הַשָּׂבָע שֶׁהוּא בָּא לָעוֹלָם, וְעַל הַנָּהָר שֶׁמְסַפֵּחַ לַמְדִינָה, אוֹמֵר בָּרוּךְ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב.