פרק יג · אות ו
ו רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא אָמַר, וּשְׁקוּלָה כְּנֶגֶד תְּחִיַּת הַמֵּתִים. רַבִּי אַבָּא וְרַבִּי חִיָּא בְּשֵׁם רַבִּי אַבָּא אָמְרוּ, אַף חֲכָמִים קָבְעוּ אוֹתָהּ בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים, בְּזוֹ יַד וּבְזוֹ יַד, בְּזוֹ פְּתִיחָה וּבְזוֹ פְּתִיחָה. בְּזוֹ יַד, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל לז, א): הָיְתָה עָלַי יַד וגו'. וּבְזוֹ יַד (תהלים קמה, טז): פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ. בְּזוֹ פְּתִיחָה (דברים כח, יב): יִפְתַּח ה' לְךָ, וּבְזוֹ פְּתִיחָה (יחזקאל לז, יב): הִנֵּה אֲנִי פֹתֵחַ אֶת קִבְרוֹתֵיכֶם וגו'. רַבִּי יוּדָן בְּשֵׁם רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר אֲבִינָא אָמַר, בְּזוֹ שִׁירָה וּבְזוֹ שִׁירָה. בְּזוֹ שִׁירָה (ישעיה מב, יא): יָרֹנּוֹ ישְׁבֵי סֶלַע, וּבְזוֹ שִׁירָה (תהלים סה, יד): יִתְרוֹעֲעוּ אַף יָשִׁירוּ. רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא אָמַר, וּגְּדוֹלָה מִתְּחִיַּת הַמֵּתִים, שֶׁתְּחִיַּת הַמֵּתִים לָאָדָם, וְזֶהוּ לָאָדָם וְלַבְּהֵמָה. תְּחִיַּת הַמֵּתִים לְיִשְׂרָאֵל, וְזוֹ לְיִשְׂרָאֵל וּלְעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים. עוֹבֵד כּוֹכָבִים אֶחָד שָׁאַל אֶת רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה, אָמַר לוֹ אַתֶּם יֵשׁ לָכֶם מוֹעֲדוֹת, וְאָנוּ יֵשׁ לָנוּ מוֹעֲדוֹת, בְּשָׁעָה שֶׁאַתֶּם שְׂמֵחִים אֵין אָנוּ שְׂמֵחִים, וּבְשָׁעָה שֶׁאָנוּ שְׂמֵחִים אֵין אַתֶּם שְׂמֵחִים, וְאֵימָתַי אָנוּ וְאַתֶּם שְׂמֵחִים, בִּירִידַת גְּשָׁמִים, מַה טַעַם (תהלים סה, יד): לָבְשׁוּ כָרִים הַצֹּאן וַעֲמָקִים יַעַטְּפוּ בָר יִתְרוֹעֲעוּ אַף יָשִׁירוּ, מַה כָּתוּב אַחֲרָיו (תהלים סו, א): הָרִיעוּ לֵא': כֹּהֲנִים לְוִיִם וְיִשְׂרְאֵלִים אֵין כְּתִיב, אֶלָּא הָרִיעוּ לֵא' כָּל הָאָרֶץ. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי בְּשָׁעָה שֶׁהַמָּטָר יוֹרֵד בְּהֵמָה מְבַקֶּשֶׁת תַּפְקִידָהּ, מַה טַּעַם לָבְשׁוּ כָרִים הַצֹּאן, לָבְשׁוּ דִּכְרַיָא עָנָא, לָשׁוֹן נָקִי.