פרק יג · אות ד
ד אָמַר רַבִּי הוֹשַׁעְיָא קָשָׁה הִיא גְּבוּרוֹת גְּשָׁמִים שֶׁהִיא שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד כָּל מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית, מַה טַּעַם (איוב ה, ט): עֹשֶׂה גְּדֹלוֹת וְאֵין חֵקֶר וגו', בַּמֶּה (איוב ה, י): הַנֹּתֵן מָטָר עַל פְּנֵי אָרֶץ וְשֹׁלֵחַ מַיִם עַל פְּנֵי חוּצוֹת, רַבִּי אַחָא מַיְתֵי לָהּ מֵהָכָא (ירמיה י, יב): עֹשֶׂה אֶרֶץ בְּכֹחוֹ מֵכִין תֵּבֵל בְּחָכְמָתוֹ, מַה כְּתִיב בַּתְרֵיהּ (ירמיה י, יג): לְקוֹל תִּתּוֹ הֲמוֹן מַיִם בַּשָּׁמַיִם, וְאֵין קוֹל אֶלָּא גְשָׁמִים, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים מב, ח): תְּהוֹם אֶל תְּהוֹם קוֹרֵא לְקוֹל צִנּוֹרֶיךָ.