פרק יב · אות ד
ד רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר (בראשית ב, א): וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בִּזְּמַנָּן, וְכָל צְבָאָם בִּזְּמַנָּן. אָמַר לֵיהּ רַבִּי נְחֶמְיָה וְהָא כְתִיב: אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם, מְלַמֵּד שֶׁבּוֹ בַּיּוֹם נִבְרְאוּ, בּוֹ בַּיּוֹם הוֹצִיאוּ תּוֹלְדוֹת. אָמַר לוֹ, וְהָכְתִיב: וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד, יוֹם שֵׁנִי, יוֹם שְׁלִישִׁי, יוֹם רְבִיעִי, יוֹם חֲמִישִׁי, יוֹם שִׁשִׁי. אָמַר לוֹ רַבִּי נְחֶמְיָה כִּמְלַקְטֵי תְּאֵנִים הֵן, כָּל אֶחָד וְאֶחָד הוֹפִיעַ בִּזְמַנּוֹ. רַבִּי בֶּרֶכְיָה עַל הֲדָא דְרַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר (בראשית א, יב): וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ, דָּבָר שֶׁהָיָה פָּקוּד בְּיָדֶיהָ.