פרק יב · אות א
א אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם (בראשית ב, ד), כְּתִיב (איוב כו, יד): הֶן אֵלֶּה קְצוֹת דְּרָכָו וגו', אָמַר רַב הוּנָא כָּל מַה שֶּׁאַתָּה רוֹאֶה קְצוֹת דְּרָכָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֵן, הֶן אֵלֶּה קְצוֹת דְּרָכָו וּמַה שֵּׁמֶץ דָּבָר נִשְׁמַע בּוֹ וְרַעַם גְּבוּרֹתָו מִי יִתְבּוֹנָן, אָמַר רַב הוּנָא הָרַעַם הַזֶּה בְּשָׁעָה שֶׁהוּא יוֹצֵא כְּתִיקוּנוֹ אֵין כָּל בְּרִיָּה יְכוֹלָה לַעֲמֹד עָלָיו, נִתְבּוֹנֵן אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא יִתְבּוֹנָן, הַפִּקְחִים יוֹדְעִים רִמּוּזוֹ וְהֶגְיוֹנוֹ. אָמַר רַב הוּנָא אִם עַל סִדְּרוֹ שֶׁל רַעַם אֵין אַתָּה יָכוֹל לַעֲמֹד, עַל סֵדֶר שֶׁל עוֹלָם עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, אֶתְמְהָא. וְאִם יֹאמַר לְךָ אָדָם יָכוֹל אֲנִי לַעֲמֹד עַל סִדְּרוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֱמָר לוֹ אַחֲרֵי מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם אִי אַתָּה יָכוֹל לַעֲמֹד, אַחֲרֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַתָּה יָכוֹל לַעֲמֹד, אֶתְמְהָא. אָמַר רַב נַחְמָן מָשָׁל לַחֲרִישַׁת קָנִים, שֶׁלֹא הָיָה יָכוֹל אָדָם לְהִכָּנֵס בְּתוֹכָהּ, שֶׁכָּל מִי שֶׁהָיָה נִכְנַס לְתוֹכָהּ הָיָה תּוֹעֶה. מֶה עָשָׂה פִּקֵּחַ אֶחָד, כָּסַח וְנִכְנַס, כָּסַח וְנִכְנַס. נִכְנַס דֶּרֶךְ הַכָּסוּחַ וְיָצָא דֶּרֶךְ הַכָּסוּחַ. הִתְחִילוּ הַכֹּל מִתְכַּנְּסִין וְיוֹצְאִין דֶּרֶךְ כָּסוּחַ. רַב נַחְמָן אָמַר חוֹרֵי, מָשָׁל לְפָלָטִין גְּדוֹלָה שֶׁהָיוּ לוֹ פְּתָחִין הַרְבֵּה, שֶׁכָּל מִי שֶׁהָיָה נִכְנַס לְתוֹכָהּ הָיָה תּוֹעֶה. מֶה עָשָׂה פִּקֵּחַ אֶחָד, נָטַל פְּקַעַת שֶׁל גֶּמִי וּקְשָׁרָהּ כְּנֶגֶד הַפֶּתַח וְנִכְנָס דֶּרֶךְ הַפְּקַעַת וְיָצָא דֶּרֶךְ הַפְּקַעַת, הִתְחִילוּ הַכֹּל נִכְנָסִין וְיוֹצְאִין דֶּרֶךְ הַפְּקַעַת. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי מָשָׁל לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁבָּנָה פָּלָטִין וְהַבְּרִיּוֹת נִכְנָסִין לְתוֹכָהּ וְאוֹמְרִים אִלּוּ הָיָה הָעַמּוּדִים גְּבוֹהִין הָיְתָה נָאָה. אִלּוּ הָיוּ הַכְּתָלִים גְּבוֹהִין הָיְתָה נָאָה. אִלּוּ הָיְתָה תִּקְרָה גְּבוֹהָה הָיְתָה נָאָה. שֶׁמָּא יָבוֹא אָדָם וְיֹאמַר אִלּוּ הָיוּ לִי שָׁלשׁ עֵינַיִם, אִלּוּ הָיוּ לִי שָׁלשׁ רַגְלַיִם הָיָה יָפֶה לִי, אֶתְמְהָא. אֵת אֲשֶׁר כְּבָר עָשָׂהוּ, לֹא נֶאֱמַר כָּאן, אֶלָּא (קהלת ב, יב): אֵת אֲשֶׁר כְּבָר עָשׂוּהוּ, כִּבְיָכוֹל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּבֵית דִּינוֹ נִמְנִין עַל כָּל אֵבָר וְאֵבָר מִשֶּׁלְּךָ וּמַעֲמִידְךָ עַל מְכוֹנְךָ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לב, ו): הַלְה' תִּגְמְלוּ זֹאת עַם נָבָל וְלֹא חָכָם הֲלוֹא הוּא אָבִיךָ קָּנֶךָ הוּא עָשְׂךָ וַיְכֹנְנֶךָ, אָמַר רַבִּי לֵוִי בַּר חָיְתָא, מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם בּוֹנֶה פָּלָטִין, וְאִם נָתַן בִּיבָהּ עַל פִּתְחָהּ אֵינוֹ נָאֶה, מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּרָא הָאָדָם הַזֶּה וְנָתַן בִּיבוֹ עַל פִּתְחוֹ, וְהוּא נָאֶה, וְהוּא שִׁבְחוֹ. אָמַר רַבִּי יִצְחָק בַּר מֶרְיוֹן, כְּתִיב (בראשית ב, ז): וַיִּיצֶר ה' אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר אֲשֶׁר יָצָר, כִּבְיָכוֹל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְגָּאֶה בְּעוֹלָמוֹ וְאוֹמֵר רְאוּ בְּרִיָּה שֶׁבָּרָאתִי וְצוּרָה שֶׁצָּרְתִּי. אָמַר רַבִּי יִצְחָק בַּר מֶרְיוֹן, כְּתִיב (בראשית ב, ד): אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם, בּוֹרְאָן מְשַׁבְּחָן, וּמִי מְגַנָּן. בּוֹרְאָן מְקַלְּסָן, וּמִי נוֹתֵן בָּהֶם דֹּפִי. אֶלָּא נָאִין הֵן וּמְשֻׁבָּחִין הֵם, שֶׁנֶּאֱמַר: אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם בְּיוֹם עֲשׂוֹת ה' אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם.