חלק - א · לט. מאמרי חז"ל בעון השנאה
שֶׁלֹּא לִשְׂנֹא שִׂנְאַת הַלֵּב לְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל הוּא מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ". וְאִם קָבַע הַשִּׂנְאָה בְּלִבּוֹ מִשּׁוּם שֶׁחֲבֵרוֹ הֵרַע לוֹ, וְהַשִּׂנְאָה גָּבְרָה כָּל כָּךְ עַד שֶׁיִּגְמְלֵהוּ כְּרָעָתוֹ - עָבַר גַּם עַל לָאו שֶׁל "לֹא תִקֹּם", כְּמוֹ שֶׁכָּתַב סֵפֶר הַחִנּוּךְ בְּמִצְוַת רל"ח וְרמ"א.
וְזֶה לְשׁוֹן סֵפֶר הַחִנּוּךְ (מצוה רלה): שֹׁרֶשׁ הַמִּצְוָה יָדוּעַ, כִּי שִׂנְאַת הַלֵּב גּוֹרֶמֶת רָעוֹת גְּדוֹלוֹת בֵּין בְּנֵי אָדָם לִהְיוֹת תָּמִיד חֶרֶב אִישׁ בְּאָחִיו וְאִישׁ בְּרֵעֵהוּ, וְהוּא סִבָּה לְכָל הַמְּסִירוֹת הַנַּעֲשׂוֹת בֵּין אֲנָשִׁים. וְהִיא הַמִּדָּה הַפְּחוּתָה וְהַנִּמְאֲסָה תַּכְלִית הַמִּאוּס בְּעֵינֵי כָּל בַּעַל שֵׂכֶל.
וְכָתַב הָרַמְבָּ"ם בְּפֶרֶק ו' מֵהִלְכוֹת דֵּעוֹת הֲלָכָה ה': כֹּל הַשּׂוֹנֵא אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בְּלִבּוֹ עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה וְכוּ', וְלֹא הִזְהִירָה תּוֹרָה אֶלָּא עַל שִׂנְאָה שֶׁבַּלֵּב [הַיְנוּ, שֶׁאֵין מְגַלֶּה לַחֲבֵרוֹ שֶׁהוּא שׂוֹנְאוֹ]. וּבַהֲלָכָה ו' כָּתַב: כְּשֶׁיֶּחֱטָא אִישׁ לְאִישׁ - לֹא יִשְׂטְמֶנּוּ וְיִשְׁתֹּק כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בָּרְשָׁעִים: "וְלֹא דִבֶּר אַבְשָׁלוֹם אֶת אַמְנוֹן וְכוּ'", אֶלָּא מִצְוָה עָלָיו לְהוֹדִיעוֹ וְלוֹמַר לוֹ: לָמָּה עָשִׂיתָ לִי כָּךְ וְכָךְ? שֶׁנֶּאֱמַר: "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ".
וְכָתַב בְּסֵפֶר מִצְוַת הַלְּבָבוֹת (סימן ב הלכה יג): וְכָל זֶה [דְּאָסוּר לְהַצְנִיעַ שִׂנְאָתוֹ מֵחֲבֵרוֹ], אִם הוּא לוֹ לְשׂוֹנֵא גָּמוּר וּמְבַקֵּשׁ רָעָתוֹ. אֲבָל אִם אֵינוֹ חוֹשֵׁב לְעוֹלָם לַעֲשׂוֹת לוֹ רָעָה, וְאַדְּרַבָּה, רְצוֹנוֹ לַעֲשׂוֹת עִמּוֹ טוֹבוֹת, רַק מִשּׁוּם אֵיזֶה סִבָּה יֵשׁ לוֹ בְּלִבּוֹ שִׂנְאָה עַל חֲבֵרוֹ, כְּמוֹ, לְמָשָׁל, אִם מִצַּד הַדִּין מִשּׁוּם שֶׁמִּצְוָה לִשְׂנֹאתוֹ אוֹ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לָכֹף אֶת יִצְרוֹ וְנִתְבַּזֶּה אֶצְלוֹ חֲבֵרוֹ, וּכְמוֹ שֶׁמָּצוּי אֵצֶל הַרְבֵּה בְּנֵי אָדָם, שֶׁאָמְנָם יֵשׁ בְּלִבָּם שִׂנְאָה וְקִנְאָה עַל חַבְרֵיהֶם, אֲבָל מִשְׁתַּדְּלִים לַהֲסִירָהּ מִלִּבָּם, וְאֵינָם מִתְכַּוְּנִים, חַס וְחָלִילָה, לְהָרַע בְּפֹעַל לְאוֹתוֹ אֶחָד שֶׁמְּקַנְּאִים בּוֹ, שֶׁאָז אַדְּרַבָּה - אִם יֹאמַר שֶׁיֵּשׁ בְּלִבּוֹ שִׂנְאָה וְקִנְאָה, יַגְדִּיל הַמַּחֲלֹקֶת יוֹתֵר, וְלָכֵן אֲזַי מְחֻיָּב לְהַסְתִּיר הַשִּׂנְאָה וּלְדַבֵּר עִמּוֹ וּלְקַבְּלוֹ בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת, וּמִזֶּה יָבֹאוּ לִידֵי אַהֲבָה גְּמוּרָה. ("דרכי שלום")