חלק - א · כח. דוגמאות נוספות לשנאה גדולה על דברים קטנים
בִּקַּשְׁתָּ מַשֶּׁהוּ מִן הַשָּׁכֵן, רָצִיתָ לִשְׁאֹל חֵפֶץ אוֹ הַלְוָאָה וְלֹא נַעֲנָה לְךָ - תֵּכֶף כָּאן מוֹצֵאת הַשִּׂנְאָה מָקוֹם לְהִתְגַּדֵּר בּוֹ. 'אֵיזֶה שָׁכֵן זֶה? יֵשׁ לוֹ! אָז מַה קָּשֶׁה לוֹ לְהַשְׁאִיל אֶת הַחֵפֶץ? הוּא עוֹשֶׂה זֹאת בְּכַוָּנָה! הוּא שׂוֹנֵא אוֹתִי! מֵהַיּוֹם אֲנִי לֹא מְדַבֵּר אִתּוֹ יוֹתֵר!'
וְאָמְנָם, אִם אָכֵן שָׁכֵן זֶה בְּמַחֲלֹקֶת וּבְסִכְסוּךְ אִתְּךָ מֵאָז וּמִתָּמִיד, זֹאת יֵשׁ לִפְתֹּר בְּדַרְכֵי שָׁלוֹם אֲחֵרִים. אוּלָם אִם זֶה שָׁכֵן שֶׁהוּא בְּשָׁלוֹם אִתְּךָ, וְאַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁאֵין בְּלִבּוֹ כְּלוּם עָלֶיךָ - לָמָּה לְפַתֵּחַ דִּמְיוֹנוֹת מִמִּקְרֶה פָּעוֹט כָּזֶה וּלְהַסִּיק מַסְקָנָה שֶׁמֵּהַיּוֹם הוּא הֶחְלִיט לִהְיוֹת שׂוֹנֵא שֶׁלִּי וּמֵהַיּוֹם גַּם אֲנִי אֵין לִי מַה לְּדַבֵּר אִתּוֹ? אָז אִם יֵשׁ בְּכֹחֲךָ לָדוּן לְכַף זְכוּת וּלְהַעֲבִיר הַשִּׂנְאָה מִלִּבְּךָ - מַה טּוֹב, וְאִם לָאו - אֲזַי יוֹם אֶחָד, כְּשֶׁתִּפְגֹּשׁ אוֹתוֹ, הָאֵר לוֹ פָּנִים וְתָעִיר לוֹ בִּנְעִימוּת: 'יְדִידִי, אֵין רְצוֹנִי לְהַשְׁאִיר בַּלֵּב. אָנוּ יְדִידִים טוֹבִים, וְלָכֵן פָּשׁוּט רָצִיתִי לִשְׁאֹל, מַדּוּעַ כְּשֶׁבִּקַּשְׁתִּי חֵפֶץ לְהַשְׁאָלָה לִפְנֵי כַּמָּה יָמִים נַעֲנֵיתִי בְּסֵרוּב?' וְעַל פִּי רֹב שֶׁהוּא יַסְבִּיר לְךָ וִינַמֵּק בְּטוּב טַעַם אֶת סֵרוּבוֹ אוֹ חֹסֶר יְכָלְתּוֹ לְמַלֵּא בַּקָּשָׁתְךָ, כִּי מִסְתָּמָא, אִם אַתֶּם יְדִידִים טוֹבִים, יֵשׁ לוֹ נִמּוּק צוֹדֵק לְסֵרוּבוֹ, אוֹ שֶׁיְּבַקֵּשׁ סְלִיחָתְךָ וְתִגָּמֵר כָּל הַקְּפִידָה. כָּאן הַשְּׁתִיקָה יְכוֹלָה לִיצֹר תּוֹצָאוֹת גְּרוּעוֹת בְּיוֹתֵר.
דּוּגְמָה נוֹסֶפֶת:
הַיְלָדִים שֶׁלָּךְ עָלוּ לַשְּׁכֵנָה לְשַּׁחֵק עִם הַיְלָדִים שֶׁלָּהּ וְלֹא קִבְּלָה אוֹתָם הַשְּׁכֵנָה. תֵּכֶף הַהִתְרַעֲמֻיּוֹת וּפִתּוּחַ הַדִּמְיוֹנוֹת עוֹבְדִים בְּשָׁעוֹת נוֹסָפוֹת: 'מָה?! תָּמִיד שֶׁהַיְלָדִים שֶׁלָּהּ בָּאִים אֵלַי, אֲנִי מְקַבֶּלֶת אוֹתָם. עַכְשָׁו שֶׁאֲנִי שׁוֹלַחַת אֶת בָּנַי אֵלֶיהָ - הִיא מְסָרֶבֶת?!' אוֹ כְּמוֹ כֵן כְּשֶׁנִּתְקָלִים בְּסֵרוּב בַּקָּשָׁה עַל שְׁמִירַת הַיְלָדִים וְכַדּוֹמֶה.
אֲזַי כַּנַּ"ל - אִם יֵשׁ בְּכֹחֵךְ לָדוּן לְכַף זְכוּת וּלְהַשְׁכִּיחַ מִן הַלֵּב כָּל הַקְפָּדָה, זֶהוּ וַדַּאי עָדִיף וְטוֹב יוֹתֵר, וְאִם לָאו - אָסוּר לִשְׁתֹּק! לָלֶכֶת בִּנְעִימוּת, וּבְמִלּוֹת פִּיּוּס לְבַקֵּשׁ הֶסְבֵּר עַל סֵרוּב בַּקָּשָׁתֵךְ, וְהַכֹּל בְּדַרְכֵי נֹעַם, וְאָז יָבֹא הַכֹּל עַל מְקוֹמוֹ בְּשָׁלוֹם.
וְעוֹד מַה שֶּׁהִנְּךָ מַרְוִיחַ בְּכָךְ - שֶׁלְּהַבָּא יְהֵא אוֹתוֹ שָׁכֵן אוֹ אוֹתוֹ חָבֵר זָהִיר בְּמַעֲשָׂיו, וּכְמוֹ כֵן יְהֵא זָהִיר לְהַסְבִּיר אֶת עַצְמוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבוֹא לְאוֹתָהּ אִי־נְעִימוּת שֶׁהוּא לֹא הִרְגִּישׁ בָּהּ כְּלָל מִקֹּדֶם, אֲבָל לְאַחַר הֶעָרָתְךָ פִּתַּחְתָּ אֶצְלוֹ רְאִיָּה חֲדָשָׁה כֵּיצַד לְהִסְתַּכֵּל וּלְפַקֵּחַ עַל מַעֲשָׂיו, וּמֵהַיּוֹם יִנְהַג כָּרָאוּי בֵּין אִתְּךָ בֵּין עִם אֲחֵרִים, וְחֶסֶד גָּדוֹל עָשִׂיתָ עִמּוֹ בָּזֶה.
וְעוֹד לְמָשָׁל, בִּקַּשְׁתָּ מֵחָבֵר אוֹ מִשָּׁכֵן שֶׁיְּסַדֵּר לְךָ סִדּוּר מְסֻיָּם שֶׁבֵּין כֹּה הוֹלֵךְ לְסַדֵּר לְעַצְמוֹ אֶת אוֹתוֹ סִדּוּר וְסֵרֵב לְךָ. תָּבִין, לְךָ זֶה נִרְאֶה שֶׁהוּא פָּשַׁע פֶּשַׁע גָּדוֹל, כִּי כֵן טֶבַע הָאָדָם - לְהַגְדִּיל אֶת הָעַוְלָה הַנַּעֲשֵׂית לוֹ, וְאֶצְלוֹ זֶה לֹא נִרְאֶה פֶּשַׁע כְּלָל, וְלָכֵן, תָּסִיר אֶת הַשִּׂנְאָה אוֹ שֶׁתִּשְׁאַל אוֹתוֹ מִפְּנֵי מָה הוּא מְסָרֵב, וְיִתָּכֵן וְהוּא יְנַמֵּק לְךָ נִמּוּק הַמִּתְקַבֵּל, וְכָךְ עַל פִּי רֹב, כֵּיוָן שֶׁסּוֹף־סוֹף הוּא בְּשָׁלוֹם אִתְּךָ, וְאִם כֵּן, וַדַּאי יֵשׁ לוֹ סִבָּה מְסֻיֶּמֶת שֶׁנֶּעְלֶמֶת מִמְּךָ שֶׁבִּגְלָלָהּ הוּא מְסָרֵב, וְלָמָּה אִם כֵּן לְהַשְׁאִיר אֶת הַדָּבָר חָתוּם וְסָתוּם מִבַּחוּץ וּמָלֵא שִׂנְאָה וְהַקְפָּדָה מִבִּפְנִים? דַּבֵּר אִתּוֹ גָּלוּי, וְתַמְשִׁיכוּ לְהִשָּׁאֵר בִּידִידוּת כְּמִקֹּדֶם.
וְכֵן בֵּין פּוֹעֵל לְמַעֲבִידוֹ, וּבִפְרָט כְּשֶׁמְּדֻבָּר בְּשֻׁתָּפִים, וְנִדְמֶה לְךָ שֶׁהַשֵּׁנִי מְנַצֵּל אֶת הָעֵסֶק יוֹתֵר לְטוֹבָתוֹ, מְנַצֵּל אוֹתְךָ, זוֹרֵק עָלֶיךָ תַּפְקִידִים שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת אוֹתָם בְּדִיּוּק כָּמוֹךָ וְכַדּוֹמֶה - הַשְּׁתִיקָה כָּאן הִיא עָוֹן גָּדוֹל וְגוֹרֶרֶת שִׂנְאָה. חַיָּב הִנְּךָ לָשֶׁבֶת אִתּוֹ וּלְלַבֵּן כָּל פְּרָט וּפְרָט בְּדַרְכֵי נֹעַם, וְאִם תִּסְתַּדְּרוּ - מַה טּוֹב, וְאִם לָאו - פְּעָמִים שֶׁהַפֵּרוּד הוּא הַשָּׁלוֹם הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר, וּכְמוֹ אַבְרָהָם וְלוֹט, שֶׁכְּדֵי לִמְנֹעַ מְרִיבָה בֵּין הָרוֹעִים, בָּחַר אַבְרָהָם אָבִינוּ לָשֶׁבֶת בְּנִפְרָד.
קָבַעְתָּ פְּגִישָׁה עִם מִישֶׁהוּ, וְלֹא דַּי שֶׁהוּא לֹא בָא בַּמּוֹעֵד לַמָּקוֹם שֶׁקְּבַעְתֶּם - גַּם אֵינוֹ מְבַקֵּשׁ סְלִיחָה וּמִתְנַצֵּל עַל מַעֲשֵׂהוּ. לָמָּה לְהַשְׁאִיר זֹאת בַּלֵּב? גַּשׁ אֵלָיו וּתְלַבְּנוּ אֶת הַדְּבָרִים כָּרָאוּי, וּבְדַרְכֵי נֹעַם תָּבוֹא עַל סִפּוּקְךָ בְּהֶסְבֵּר נָכוֹן - וַחֲסַל.
וְיִשְׁמַע חָכָם וְיוֹסֶף לֶקַח, כִּי פָּשׁוּט, רַבּוֹת מְאֹד הֵן הַדּוּגְמָאוֹת בְּנוֹשֵׂא מָצוּי זֶה.