אור ברסלב
בר לבב - אהבת ישראל חלק - א › כה. תרגיל מצלח

בר לבב - אהבת ישראל

חלק - א · כה. תרגיל מצלח

כד. קנאה ושנאה מהצלחת השני בתורה וכדומה

הַרְבֵּה פְּעָמִים מִתְלַבֵּשׁ הֶתֵּר הַשִּׂנְאָה בְּשֶׁקֶר, וְהוּא מֵהַתַּרְגִּילִים הַמֻּצְלָחִים בְּיוֹתֵר שֶׁמִּצְטַיֵּן יֵצֶר הָרָע בְּהַצְלָחָתוֹ. לְדוּגְמָה:

שָׁמַעְתָּ מֵאָדָם, שֶׁאַתָּה בֵּין כֹּה קְצָת מְקַנֵּא בּוֹ מִסִּבּוֹת שׁוֹנוֹת, שֶׁאָמַר אֵי־אֵלּוּ דְּבָרִים עַל תַּלְמִיד חָכָם מְסֻיָּם שֶׁהָיָה אָסוּר לְאָמְרָם מִשּׁוּם פְּגִיעָה בְּתַלְמִידֵי חֲכָמִים. תֵּכֶף בְּשָׁמְעֲךָ זֹאת, הִנְּךָ מִתְקוֹמֵם, כּוֹעֵס, וּמֵשִׁיב מִלְחָמָה שַׁעְרָה, וְכִבְיָכוֹל הִנְּךָ מַצְדִּיק אֶת עַצְמְךָ מִדִּין 'מוֹחֶה עַל כְּבוֹד חֲכָמִים'.

בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה שֶׁקֶר יֵשׁ כָּאן!

לוּ הָיִיתָ שׁוֹמֵעַ אֶת אוֹתָן מִלִּים עַל אוֹתוֹ חָכָם מֵאָדָם שֶׁאֵין לְךָ שׁוּם עֵסֶק אִתּוֹ, וּבִפְרָט אִם הָיִיתָ שׁוֹמֵעַ אֶת אוֹתָן מִלִּים הַפּוֹגְעוֹת בֶּחָכָם מֵאוֹהַבְךָ וִידִידְךָ - הֶהָיִיתָ כָּךְ מִתְקוֹמֵם בְּכַעַס וּבְבוּז? בְּוַדַּאי לֹא. לְכָל הַיּוֹתֵר - אַתָּה יוֹדֵעַ - שֶׁהָיִיתָ מוֹכִיחַ אוֹתוֹ עַל הֱיוֹתוֹ מְדַבֵּר שֶׁלֹּא כַּהֹגֶן, אוֹ יִתָּכֵן, שֶׁבִּכְלָל גַּם לֹא הָיִיתָ עוֹנֶה וְלֹא מִתְיַחֵס לִדְבָרָיו, וְלָמָּה לֹא תַחְשֹׁב, שֶׁמֵּאָדָם זֶה, שֶׁמֵּאָז וּמִתָּמִיד יֵשׁ לְךָ קִנְאָה עָלָיו, נָפַלְתָּ עַל הִזְדַּמְּנוּת הַפָּז הַ"מֻּצְדֶּקֶת" לָקוּם וּלְחָרְפוֹ וּלְהוֹצִיא אֶת הַשִּׂנְאָה הָעֲמֻקָּה וְהַמֻּסְתֶּרֶת שֶׁהָיְתָה חֲבוּיָה בְּלִבְּךָ עָלָיו עַד כָּעֵת?

דָּבָר זֶה מְאֹד מָצוּי, וְגַם הַמִּבְחָן לְאַמֵּת תּוֹפָעָה זוֹ בָּרוּר וַאֲמִתִּי.

דּוּגְמָה נוֹסֶפֶת:

שְׁנֵי בְּנֵי אָדָם שֶׁאֶחָד מֵהֶם לֹא רוֹחֵשׁ אַהֲבָה לַשֵּׁנִי, וְהַשִּׂנְאָה בֵּינֵיהֶם פְּנִימִית וְלֹא גְּלוּיָה, וּפִתְאוֹם מִתְלַקֵּחַ בְּצִבּוּר אוֹ בֵּין אַנְשֵׁי הַשִּׁעוּר בְּבֵית הַכְּנֶסֶת וִכּוּחַ נוֹרְמָלִי בְּנוֹשֵׂא מְסֻיָּם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מִשּׁוּם כְּבוֹד שָׁמַיִם, אוֹ יִתָּכֵן וִכּוּחַ בִּדְבַר הֲלָכָה, וְאוֹתוֹ שׂוֹנֵא חוֹשֵׁב: לָמָּה לֹא מֻצְדָּק לְהוֹכִיחַ לַשֵּׁנִי, שֶׁהִנּוֹ מְמַעֵט כְּבוֹד שָׁמַיִם, וְלָתֵת לוֹ מִלִּים כְּדָרְבוֹנוֹת עַל הֱיוֹתוֹ נוֹהֵג שֶׁלֹּא כַּהֹגֶן וְאֵינוֹ נוֹטֶה לְדַעַת אֵלּוּ שֶׁחֲפֵצִים בִּכְבוֹד שָׁמַיִם יוֹתֵר, אוֹ לָמָּה לֹא לְהוֹכִיחוֹ עַל הֱיוֹתוֹ טוֹעֶה בִּדְבַר הֲלָכָה, וְנִכְשָׁל וּמַכְשִׁיל בְּכָךְ אֶת אֲחֵרִים? הֲרֵי רָאוּי לְהוֹכִיחוֹ וְלִנְזֹף בּוֹ עַל כָּךְ.

וְיִתָּכֵן אֲפִלּוּ שֶׁהִנְּךָ תּוֹפְסוֹ מְדַבֵּר בַּחֲזָרַת הַשַּׁ"ץ אוֹ בִּשְׁעַת קַדִּישׁ, וְשׁוּב - הִנֵּה הִזְדַּמְּנוּת נִפְלָאָה לָקוּם וְלִגְעֹר בּוֹ, וְגַם רְאָיָה הִנְּךָ מֵבִיא לְעַצְמְךָ, כַּמּוּבָא בַּ"שֻּׁלְחָן עָרוּךְ" - 'מִי שֶׁשָּׂח בְּאֶמְצַע תְּפִלָּה - גָּדוֹל עֲוֹנוֹ, וְגוֹעֲרִין בּוֹ', אִם כֵּן, מִצְוָה אֲנִי עוֹשֶׂה.

וְאֵינְךָ מֵבִין שֶׁהַכֹּל טוֹב וְיָפֶה דַּוְקָא כְּשֶׁהַמּוֹכִיחַ מוֹכִיחַ לְשֵׁם שָׁמַיִם וְלִכְבוֹד הַשֵּׁם, וְלֹא לְשֵׁם "חִסּוּל חֶשְׁבּוֹן".

וּרְאָיָה פְּשׁוּטָה שֶׁהִנְּךָ מְכַוֵּן לְ"חִסּוּל חֶשְׁבּוֹן" - וְכִי אַתָּה מוֹכִיחַ כָּל אֶחָד בְּצוּרָה מְבִישָׁה כְּמוֹ שֶׁהִנְּךָ מוֹכִיחַ אוֹתוֹ? לוּ הָיָה זֶה אָדָם אַחֵר, לֹא הָיִיתָ פּוֹנֶה בְּצוּרָה כָּזוֹ, וְלָמָּה, אִם כֵּן, לָזֶה הִנְּךָ פּוֹנֶה בְּכַעַס וּבְפָנִים חֲמוּרוֹת. תָּבִין פָּשׁוּט, שֶׁהַנְּגִיעָה שֶׁל הַשִּׂנְאָה מְשֻׁתֶּפֶת כָּאן בְּ"מִצְוָתְךָ" וְהִיא הַמַּנְהִיגָה אוֹתְךָ.

עַל כֵּן, כְּשֶׁהִנְּךָ מַרְגִּישׁ בְּהִתְפָּרְצוּת הָעוֹמֶדֶת לָצֵאת מִקִּרְבְּךָ עַל חֲבֵרְךָ, תַּחְשֹׁד וְתַחְקֹר מְאֹד אֶת עַצְמְךָ הַאִם זֶה לְלֹא נְגִיעָה עַצְמִית כְּלָל, הַאִם כֵּן הָיִיתָ נוֹהֵג גַּם לְאוֹהֲבֶיךָ אוֹ לֹא.

וְיוֹתֵר מִכָּךְ -

יִתָּכֵן וְגַם אִם לְאוֹהֲבֶיךָ הָיִיתָ נוֹהֵג כָּךְ - לִנְזף וְלִגְעֹר בְּתוֹכָחָה כָּרָאוּי לְפִי הַדִּין, עֲדַיִן יֵשׁ לְךָ לַחְקֹר שֶׁמָּא לְאוֹתוֹ שׂוֹנֵא אַתָּה מְעָרֵב בְּתוֹכַחְתְּךָ נְגִיעָה אִישִׁית, כִּי קָשֶׁה מְאֹד לִהְיוֹת נָקִי לְגַמְרֵי בְּמִצְוַת הַתּוֹכָחָה לַעֲשׂוֹתָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם גָּמוּר בִּזְמַן שֶׁיֵּשׁ לְךָ נְגִיעָה כָּלְשֶׁהִי מִן הַקִּנְאָה וּמִן הַשִּׂנְאָה וְלֹא לְעָרְבָם בְּמִצְוַת הַתּוֹכָחָה.

תוכן העניינים

בר לבב - אהבת ישראל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה