חלק - א · טו. הפליות ויחס שפל בחברה ובעבודה
שׁוּב נִסָּיוֹן שֶׁקָּשֶׁה מְאֹד לַעֲמֹד בּוֹ - כְּשֶׁנִּתְקָל אָדָם בְּחֶבְרָה אוֹ בַּעֲבוֹדָה וְרוֹאֶה בְּמוֹ עֵינָיו הַפְלָיוֹת וְהִתְיַחֲסוּת לְזוּלָתוֹ שׁוֹנָה מִשֶּׁלּוֹ, וּמָה עוֹד, שֶׁאֵצֶל חֲבֵרוֹ רוֹאֶה הִתְיַחֲסוּת יְדִידוּתִית מֵהַ'בּוֹס' וְהַמְנַהֵל, וּכְלַפָּיו - יַחַס מְזֻלְזָל וְקָפוּא. כַּמּוּבָן שֶׁהַדָּבָר מְקוֹמֵם וְגוֹרֵר אַחֲרָיו קִנְאָה וְשִׂנְאָה.
אוּלָם שׁוּב כַּנִּזְכַּר לְעֵיל, עָלֶיךָ לְהִתְבּוֹנֵן:
"חֵן וְכָבוֹד יִתֵּן ה'".
אוֹמֵר הָיָה הַגָּאוֹן רַבִּי יְהוּדָה צַדְקָה זַצַ"ל: שְׁנֵי דְּבָרִים אֵינָם בִּיכֹלֶת וְכֵן "כָּבוֹד" - יִתֵּן ה'. אִם זָכָה - הַכָּבוֹד רוֹדֵף אַחֲרָיו, וְאִם לָאו - נוֹחֵל בִּזְיוֹנוֹת, וְהַכָּבוֹד בּוֹרֵחַ מִמֶּנּוּ. וְכִי שַׁיָּךְ שֶׁאָדָם יְבַקֵּשׁ וְיִדְרֹשׁ שֶׁיְּכַבְּדוּ אוֹתוֹ? הֲלֹא בְּכָךְ יְהֵא יוֹתֵר שָׁפָל וּמְבֻזֶּה. וַאֲפִלּוּ אִם מֵחֲמַת יִרְאָה יְכַבְּדוּהוּ, מִפְּנֵי מַעֲמָדוֹ - זֶהוּ כָּבוֹד חִיצוֹנִי, אוּלָם בְּלִבָּם יִשְׂנְאוּהוּ וִיבַזּוּהוּ, וּבְהִסְתַּלֵּק הַיִּרְאָה מִמֶּנּוּ, יְהֵא לְבוּז וּלְקָלוֹן גַּם בַּחִיצוֹנִיּוּת.
לָכֵן, אִם נָפַל בְּחֶלְקְךָ לִהְיוֹת מְבֻזֶּה וַחֲסַר חֵן וְכָבוֹד וְנָתוּן לְעוֹיְנוּת וּלְבִקֹּרֶת, תָּבִין שֶׁזֶּה מֵאֵת ה'.
וְדָבָר נוֹסָף שֶׁכְּדַאי שֶׁתַּחְשֹׁב עָלָיו וְיִרְוַח לְךָ, הוּא מַה שֶּׁכָּתַבְתִּי בְּסִפְרִי "יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל":
רֵאשִׁית עָלֶיךָ לְהִתְחַזֵּק מְאֹד, וְלֹא לִפֹּל בְּמַחֲשַׁבְתְּךָ, שֶׁאִם בְּנֵי אָדָם אֵינָם מַחֲשִׁיבִים אוֹתְךָ, הֲרֵי שֶׁבֶּאֱמֶת אֵינְךָ שָׁוֶה כְּלוּם. זוֹ טָעוּת!
יַחֲסֵי צִבּוּר לְפִי כְּלָלֵיהֶם, כְּלָל וּכְלָל אֵינָם כְּלָלֵי הַתּוֹרָה. מַה שֶּׁנֶּחְשָׁב לְפִי כְּלָלֵי הַתּוֹרָה, זֶהוּ מַמָּשׁ לְהֵפֶךְ מִמַּה שֶּׁנֶּחְשָׁב לְפִי כְּלָלֵי בְּנֵי אָדָם בְּעוֹלַם הַשֶּׁקֶר.
וְאִם הִנְּךָ רוֹאֶה שֶׁאַתָּה מִשְׁתַּדֵּל לִהְיוֹת תּוֹאֵם עַצְמְךָ לְחִיּוּבֵי הַתּוֹרָה וְסָר לְמִשְׁמַעְתָּם, הֲרֵי שֶׁאֵין חָשׁוּב כְּמוֹתְךָ לְפִי כְּלָלֵי הַתּוֹרָה, שֶׁהֵם כְּלָלֵי ה' יִתְבָּרַךְ, שֶׁעוֹבֵד, כִּבְיָכוֹל, לְפִי כְּלָלֵי תּוֹרָתוֹ. וְאִם כֵּן, מַה לְּךָ לִפֹּל מִכָּךְ שֶׁלִבְנֵי אָדָם יֵשׁ כְּלָלִים נֶגֶד הַתּוֹרָה?
וּבִפְרָט מַעֲלַת הַבִּזְיוֹנוֹת - מִי יָכִיל מַעֲלָתָם, עַד שֶׁאוֹמֵר מַהַרְח"וּ: לוּ הָיָה אָדָם יוֹדֵעַ מַעֲלַת הַבִּזְיוֹנוֹת, הָיָה מְחַפֵּשׂ אֲנָשִׁים בַּשּׁוּק עִם תַּשְׁלוּם שֶׁיְּבַזּוּהוּ.
וְהִנֵּה לְךָ קֶטַע מִמַּעֲלַת הַבִּזְיוֹנוֹת:
מוּבָא בְּסֵפֶר "קוֹל בּוֹכִים" עַל הַפָּסוּק (איכה ג, ל) "יִתֵּן לְמַכֵּהוּ לֶחִי יִשְׂבַּע בְּחֶרְפָּה" [וְדָבָר זֶה יָצָא מְפֹרָשׁ גַּם מִפִּי הָאֲרִ"י זַ"ל, וּמוּבָא דְּבָרָיו בְּכַמָּה סִפְרֵי יְרֵאִים], וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: וּכְמוֹ שֶׁהָיָה מַרְגְּלָא בְּפוּמֵהּ דְּמוֹרִי זלה"ה [הוּא הָרַמַ"ק], שֶׁהָיָה אוֹמֵר, שֶׁבְּכָל הַתְּשׁוּבוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, הַמְעֻלָּה שֶׁבְּכֻלָּם לְמָרֵק הַחֲטָאוֹת וְהַזְּדוֹנוֹת וְהַפְּשָׁעִים הִיא סְבִילַת הָעֶלְבּוֹנוֹת וְהַחֵרוּפִים וְהַגִּדּוּפִים, וְהִיא מְעֻלָּה יוֹתֵר מִכָּל מַלְקֻיּוֹת וְסִגּוּפֵי תַּעֲנִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם. כִּי אִם יְסַגֵּף עַצְמוֹ לְבַד, יֵחָלֵּשׁ וְיִבָּטֵל מִדִּבְרֵי תּוֹרָה לְמָאן דְּלָא אֶפְשָׁר לֵיהּ, וְנִקְרָא חוֹטֵא, וְכֵן בְּמַלְקֻיּוֹת וְכַיּוֹצֵא. אָמְנָם, בְּמִדָּה זוֹ שֶׁל סְבִילַת עֶלְבּוֹנוֹת - תֹּאכַל וְתִשְׁתֶּה וְתַעֲבֹד, וְהָעֲווֹנוֹת מִתְכַּפְּרִים. וּמִבִּינָתְךָ חֲדַל, כִּי הַגַּע בְּעַצְמְךָ - שֶׁיֹּאמְרוּ לְךָ: תִּרְצֶה שֶׁיָּבוֹא לְךָ הֶפְסֵד מָמוֹן, נְפִילַת בָּתִּים? תָּשִׁיב: לֹא. וְאִם יֹאמְרוּ לְךָ: תִּרְצֶה לְקַבֵּל עָלֶיךָ מִיתַת בָּנִים? תָּשִׁיב: חַס וְשָׁלוֹם, אֶלָּא אַתָּה ה' תִּשְׁמְרֵם. וְאִם יֹאמְרוּ לְךָ: תִּרְצֶה שֶׁיַּכְּךָ ה' בְּשַׁחֶפֶת וּבְקַדַּחַת בִּקְרִירֵי וַחֲמִימֵי - מִיָּד יָרוּץ לִבְּךָ, וְתָשִׁיב: רַחֲמָנָא לִצְלַן. וְכֵן אִם יֹאמְרוּ לְךָ עַל הַמִּיתָה וְעַל גֵּיהִנָּם וְעַל הַגִּלְגּוּלִים הָרָעִים - עַל הַכֹּל תָּשִׁיב: חַס וְחָלִילָה. אִם כֵּן, תֹּאמַר לִי: בְּחַיֶּיךָ, הַחֲטָאוֹת וְהַפְּשָׁעִים שֶׁחָטָאתָ וְשֶׁעָוִיתָ וְשֶׁפָּשַׁעְתָּ וּפָגַמְתָּ בַּמַּעֲלוֹת הָרָמוֹת, בַּעֲשִׂיָּ'ה וִיצִירָ'ה וּבְרִיאָ'ה וַאֲצִילוּ'ת, כְּפִי מַחְצַב נִשְׁמָתְךָ, מִיּוֹם הֱיוֹתְךָ עַל הָאֲדָמָה - בַּמֶּה יְכֻפַּר? וְהַזָּקֵן הַכְּסִיל בְּכָל יוֹם רוֹדֵף אַחֲרֶיךָ עַד הַחָרְמָה, כִּי אֵין לוֹ מְלָאכָה אַחֶרֶת, וּמֵעוֹלָם לֹא נִצְחַנִי אֶלָּא בַּעַל מְלָאכָה אַחַת קָרִינָא בֵּיהּ, וְהַסְּאָה הוֹלֶכֶת וּמִתְמַלֵּאת, וְתַרְדֵּמַת ה' הֻפְּלָה וְלֹא תֵעוֹר מִשְּׁנָתְךָ.
וְאִם גָּבְרוּ חַטֹּאתֶיךָ לִטְעֹם בִּיאוֹת אֲסוּרוֹת, לַיְלָה וָיוֹם לֹא יִשְׁבֹּתוּ מַחְשְׁבוֹתֶיךָ, וּמִכָּל עֲבֵרָה נַעֲשֶׂה קָטֵגוֹר, וְעוֹלוֹת אֲגֻדּוֹת מֻטָּה וּמְקַטְרְגִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: עוֹלֶה וּמַשְׂטִין, עוֹלֶה וּמְקַטְרֵג. וְהַדַּיָּן הַקָּדוֹשׁ וְהַיָּשָׁר, אָזְנָיו קַשּׁוּבוֹת לְקוֹל קִטְרוּגֵיהֶם, וְלֹא יִתְּנוּ דֳּמִי לָהֶם, עַד שֶׁיָּבוֹא מֶלֶךְ הַכּוּשִׁי וְכֵן מוּבָא בְּ"שַׁעֲרֵי קְדֻשָּׁה" לְרַבֵּנוּ חַיִּים וִיטָאל (ח"א שער ו): וְאִם עֵינֵי שֵׂכֶל לְךָ, הָיָה לְךָ לְחַפֵּשׂ מִי שֶׁיְּצַעַרְךָ, כִּי חַיִּים אַתָּה מְבַקֵּשׁ לְךָ. עַד כָּאן.
בְּ"תֹמֶר דְּבוֹרָה" (ספ"ב) כָּתַב: הַחֵלֶק הַשְּׁלִישִׁי מֵהַדֶּרֶךְ לְהִתְרַפֵּא מֵחֳלִי הַגַּאֲוָה - שֶׁיַּחְשֹׁב עַל עֲווֹנוֹתָיו תָּמִיד, וְיִרְצֶה בְּטָהֳרָה וְתוֹכַחַת וְיִסּוּרִים, וְיֹאמַר: מַה הֵם הַיִּסּוּרִים הַיּוֹתֵר טוֹבִים שֶׁבָּעוֹלָם שֶׁלֹּא יַטְרִידוּנִי מֵעֲבוֹדַת ה' - אֵין חָבִיב בְּכֻלָּם מֵאֵלּוּ שֶׁיְּחָרְפוּהוּ וִיבַזּוּהוּ וִיגַדְּפוּהוּ, שֶׁהֲרֵי לֹא יִמְנְעוּ כֹּחוֹ וְאוֹנוֹ בֶּחֳלָאִים, וְלֹא יִמְנְעוּ אֲכִילָתוֹ וּמַלְבּוּשׁוֹ, וְלֹא יֵעָנֵשׁ, חַס וְחָלִילָה, בְּחַיָּיו וְחַיֵּי בָּנָיו בְּמִיתָה. אִם כֵּן, יַחְפֹּץ מַמָּשׁ בָּהֶם, וְיֹאמַר: מַה לִּי לְהִתְעַנּוֹת וּלְהִסְתַּגֵּף בְּשַׂקִּים וּמַלְקֻיּוֹת הַמַּחְלִישִׁים כֹּחִי מֵעֲבוֹדַת ה'? יוֹתֵר טוֹב אֶסְתַּגֵּף בְּבִזְיוֹן בְּנֵי אָדָם וְחֶרְפָּתָם לִי, וְלֹא יָסוּר כֹּחִי וְלֹא יֵחָלֵשׁ. וּבָזֶה, כְּשֶׁיָּבוֹאוּ הָעֶלְבּוֹנוֹת עָלָיו, יִשְׂמַח בָּהֶם, וְאַדְּרַבָּה - יַחְפֹּץ בָּהֶם.
עוֹלָם הַזֶּה הוּא הֵפֶךְ עוֹלָם הַבָּא. שִׁפְלוּת הָעוֹלָם הַזֶּה תִּגְרֹם לָהֶם [לְיִשְׂרָאֵל] גְּדֻלָּה לֶעָתִיד לָבוֹא, בִּימוֹת הַמָּשִׁיחַ וּבִתְחִיַּת הַמֵּתִים גַּם לְגוּפָם, וּבָעוֹלָם הַבָּא - לְנַפְשָׁם. (מנורת המאור אות שב)