חלק - א · ז. כלה בחמותה
חֲזַ"ל בְּרוּחַ קָדְשָׁם כְּבָר חָזוּ אֶת תּוֹפָעַת "כַּלָּה קָמָה בַּחֲמוֹתָהּ" בְּדוֹרֵנוּ, דּוֹר עִקְבְתָא דִמְשִׁיחָא. אוּלָם בְּוַדַּאי שֶׁזֶּהוּ עַל הַכְּלָל, אֲבָל כָּל אִשָּׁה בְּאֹפֶן פְּרָטִי בְּוַדַּאי שֶׁיְּכוֹלָה לְהִשְׁתַּחְרֵר מִקְּלָלָה זוֹ בְּאִם תַּגְבִּיר יִרְאַת שָׁמַיִם בְּלִבָּהּ וְתָדוּן לְכַף זְכוּת אֶת הַצַּד הַשֵּׁנִי.
נַפְנֶה דִּבּוּרֵנוּ בַּתְּחִלָּה לֶחָמוֹת.
וַדַּאי שֶׁצְּרִיכָה הִיא לְהָבִין שֶׁכַּלָּה חֲדָשָׁה וּצְעִירָה יֵשׁ לָהּ הַרְבֵּה טָעֻיּוֹת כְּמוֹ שֶׁכָּל בֶּן אָדָם צָעִיר טוֹעֶה הַרְבֵּה עַד שֶׁבָּא לִידֵי נִסָּיוֹן וּמַחְכִּים, וּבִפְרָט שֶׁאוֹתָהּ חָמוֹת לֹא מְעִירָה לְכַלָּתָהּ בְּדֶרֶךְ כְּלָל "לְשֵׁם שָׁמַיִם", אֶלָּא מְקַנֵּאת הִיא לִכְבוֹדָהּ אוֹ לִכְבוֹד בְּנָהּ. וְאִם כֵּן, לָמָּה שֶׁאוֹתָהּ כַּלָּה תְּקַבֵּל אֶת הֶעָרוֹתֶיהָ הַנּוֹבְעוֹת מִמִּדּוֹת לֹא טוֹבוֹת? וְגַם אִם תָּעִיר לָהּ אוֹתָהּ חָמוֹת לְשֵׁם שָׁמַיִם גָּמוּר - זֶה אֵינוֹ כְּדַאי, כֵּיוָן שֶׁסּוֹף־סוֹף אוֹתָהּ כַּלָּה לֹא תָבִין שֶׁזֶּה לְשֵׁם שָׁמַיִם וְתַחְשֹׁד אוֹתָהּ בִּנְגִיעוֹת עַצְמִיּוֹת. וְאִם כֵּן, לָמָּה לָהּ לְאוֹתָהּ חָמוֹת לְהִתְעָרֵב וּלְהָעִיר כְּשֶׁחוֹשְׁבִים עָלֶיהָ שֶׁעוֹשָׂה מַה שֶּׁעוֹשָׂה לִכְבוֹד עַצְמָהּ? לָכֵן, הַטּוֹב בְּיוֹתֵר, לְקַיֵּם דִּבְרֵי חֲזַ"ל: כְּשֵׁם שֶׁמִּצְוָה לוֹמַר דָּבָר הַנִּשְׁמָע, כָּךְ מִצְוָה שֶׁלֹּא לוֹמַר דָּבָר שֶׁאֵינוֹ נִשְׁמָע.
כִּי מִמַּה נַּפְשָׁךְ? אִם אַתְּ מִתְכַּוֶּנֶת לְתוֹעֶלֶת, וַהֲרֵי לֹא יֵצֵא תוֹעֶלֶת, כֵּיוָן שֶׁאוֹתָהּ כַּלָּה רוֹאָה אֶת דְּבָרַיִךְ אֲפִלּוּ הַצּוֹדְקִים כְּמַדְקְרוֹת חֶרֶב, אִם כֵּן, בִּשְׁבִיל מַה לְּדַבֵּר? הֲלֹא יֵצֵא מִכָּךְ רַק יוֹתֵר גָּרוּעַ! וְזֶה הַבְּדֶרֶךְ כְּלָל - שֶׁהַכַּלָּה מוּכָנָה לִשְׁמֹעַ הֶעָרוֹת מִכֻּלָּם, רַק לֹא מֵחֲמוֹתָהּ.
וְלָכֵן, כְּדַאי לְחַפֵּשׂ דְּרָכִים לְהָעִיר לָהּ בְּמִקְרֵה צֹרֶךְ גָּדוֹל דֶּרֶךְ אֲחֵרִים וְלֹא דַּרְכֵּךְ.
וּכְמוֹ כֵן הֵם דְּבָרֵינוּ לַכַּלָּה הַקָּמָה בַּחֲמוֹתָהּ:
עָלַיִךְ לָדוּן לְכַף זְכוּת אֶת חֲמוֹתֵךְ הַמְּקַנֵּאת לִבְנָהּ, וּבְסַךְ הַכֹּל רוֹצָה הִיא אֶת טוֹבָתֵךְ, וְאִם לֹא לְמַעֲנֵךְ - אֲזַי לְמַעַן בְּנָהּ. לָכֵן הִשְׁתַּדְּלִי לְהִתְעַלֵּם וְלֹא לְהִתְיַחֵס לְהֶעָרוֹתֶיהָ. הֲרֵי לִפְעָמִים כַּלּוֹת אוֹכְלוֹת אֶת עַצְמָם, וְנֶהֱרָס כָּל הַבַּיִת מֵעַצְבָּנוּת, וְהַמַּחֲלֹקֶת עוֹלָה עַל כָּל גְּדוֹתֶיהָ רַק בִּשְׁבִיל מִלָּה שֶׁזָּרְקָה הֶחָמוֹת שֶׁלֹּא בַּמָּקוֹם, וּכְבָר יֵשׁ בְּאוֹתָהּ מִלָּה לְהַרְתִּיחַ וּלְהַבְעִיר אֶת כָּל הַבַּיִת.
וַהֲלֹא צָרִיךְ לְהָבִין: חֲמוֹתֵךְ סוֹף־סוֹף מְבֻגֶּרֶת הִיא מִמֵּךְ, יֵשׁ לָהּ חֵשֶׁק וְרָצוֹן לְהַרְאוֹת שֶׁהִיא מְבִינָה יוֹתֵר מִמֵּךְ, יֵשׁ לָהּ חֵשֶׁק וְרָצוֹן לְהִתְפָּאֵר בִּבְנָהּ שֶׁהוּא מְעֻלֶּה מְאֹד, וְלִפְעָמִים הִיא מְעִירָה וְעוֹקֶצֶת לֹא עַל מְנָת לִפְגֹּעַ וְלֹא מִשִּׂנְאָתָהּ אוֹתָךְ - אֶלָּא מֵרָצוֹן לְהַבְלִיט אֶת כְּבוֹדָהּ שֶׁהִיא מְבִינָה יוֹתֵר מִמֵּךְ, שֶׁהִיא מְנֻסָּה יוֹתֵר מִמֵּךְ. רְצוֹנָהּ לְהִתְפָּאֵר בַּעֲקִיפִין שֶׁהִיא כְּבָר עָבְרָה אֶת שְׁלַב "גִּדּוּל הַיְלָדִים" בְּהַצְלָחָה, וְאַתְּ בְּסַךְ הַכֹּל טִירוֹנִית, שֶׁצְּרִיכָה לִשְׁמֹעַ הֶעָרוֹת מֵהַמְפַקֵּד, וְזֶה כָּל נַחַת הָרוּחַ שֶׁלָּהּ עַכְשָׁו, בְּגִיל כָּזֶה מְבֻגָּר - שֶׁאִשָּׁה צְעִירָה נִשְׁמַעַת לְהוֹרָאוֹתֶיהָ וּמְצַיֶּטֶת לָהּ. זֶהוּ כָּל הַסִּפּוּק שֶׁלָּהּ הַיּוֹם, וְלָמָּה לָקַחַת לָהּ אֶת זֶה? וַאֲפִלּוּ אִם הִיא לֹא כָּל־כָּךְ צוֹדֶקֶת - כַּבְּדִי אוֹתָהּ לְפִי מַה שֶּׁהִיא, תְּנִי לָהּ אֶת הַכָּבוֹד הַזֶּה, כִּי זֶה טֶבַע הָאָדָם. וְכִי רְצוֹנֵךְ שֶׁהִיא תִּכָּנַע לָךְ וּלְכָל מִלָּה שֶׁלָּךְ וְהִיא תְּקַבֵּל אֶת דְּבָרַיִךְ כְּתַלְמִיד לִפְנֵי רַבּוֹ? זֶה לֹא יִתָּכֵן! חַיָּב לִהְיוֹת לְהֵפֶךְ, וְזֶה נֹהַג הָעוֹלָם.
רַק שֶׁצָּרִיךְ לָקַחַת אֶת זֶה בַּהֲבָנָה וְלָדוּן לְכַף זְכוּת שֶׁאֵין כַּוָּנָתָהּ לִפְגֹּעַ וּלְהָצִיק לָךְ, אֶלָּא לְהִתְכַּבֵּד וְלִשְׁמֹעַ מִלָּה טוֹבָה מִמֵּךְ: אֵיךְ הִצְלַחְתְּ בְּגִדּוּל יְלָדִים! בֶּאֱמֶת גִּדַּלְתְּ אוֹתָם בִּמְסִירוּת! הֵם נִרְאִים מַמָּשׁ מְטֻפָּחִים! כָּל הַכָּבוֹד לָךְ! אִמָּא מְסוּרָה כָּמוֹךְ קָשֶׁה לִמְצֹא! וּבְכַמָּה מִשְׁפָּטִים מֵעֵין אֵלּוּ תִּרְאִי שֶׁכְּבָר קָנִית אוֹתָהּ, כֵּיוָן שֶׁכָּל מַה שֶּׁהִיא עוֹשָׂה זֶה בִּשְׁבִיל לְקַבֵּל אֶת הַכָּבוֹד הַזֶּה, אֶלָּא שֶׁאֵין הִיא יְכוֹלָה לִדְרֹשׁ אֶת הַכָּבוֹד בְּפֵרוּשׁ - הֲלֹא זֶה שִׁפְלוּת, וְלָכֵן הִיא סוֹחֶבֶת אֶת הַכָּבוֹד הָזֶּה עַל יְדֵי הַפְגָּנַת הֶעָרוֹת: אֲנִי בִּמְקוֹמֵךְ לֹא הָיִיתִי עוֹשָׂה כֵן; אֲנִי גִּדַּלְתִּי אַחֶרֶת אֶת הַיְלָדִים; אֲנִי נָהַגְתִּי אַחֶרֶת בָּזֶה וּבָזֶה וְכַדּוֹמֶה. וְכָל זֶה כְּדֵי לְהִתְעַלּוֹת עָלַיִךְ וּלְהַרְאוֹת לָךְ שֶׁאַתְּ צְרִיכָה לִשְׁמֹעַ מִמֶּנָּה וְלָתֵת לָהּ כַּמָּה מִלּוֹת שֶׁבַח עַל מְסִירוּתָהּ, שֶׁבֶּאֱמֶת מַגִּיעַ לָהּ עַל גִּדּוּל יְלָדֶיהָ. וְאַתְּ - בִּמְקוֹם לָרֶדֶת לְסוֹף דַּעְתָּהּ וּלְכַבְּדָהּ וְלִגְמֹר בְּכָךְ אֶת הַסִּפּוּר - עוֹשָׂה בְּדִיּוּק לְהֵפֶךְ מֵהַמַּטָּרָה שֶׁלָּהּ: מַנְחִילָה לָהּ בִּזָּיוֹן וָקָצֶף עֲבוּר בַּקָּשָׁתָהּ וּרְצוֹנָהּ לְכָבוֹד, וְאֵיךְ לֹא יַעֲלֶה זַעֲמָהּ וַחֲרוֹנָהּ וְאֵשׁ הַמַּחֲלֹקֶת תּוּקַד עַד שְׁאוֹל?
לָכֵן, הָעֵצָה! מִדֵּי פַּעַם תְּנִי לָהּ, לַחֲמוֹתֵךְ, מִסְפַּר מִשְׁפָּטִים שֶׁל שֶׁבַח וּתְהִלָּה, וּבָזֶה יִתָּכֵן וְקָלַעַתְּ לַמַּטָּרָה וּפָתַרְתְּ אֶת הַבְּעָיָה.