בקע לגולגולת (שס)· רבי אליהו אלמאליח
מסכת גיטין דף נז:
(דף נ"ז ע"ב) תנא מעשה בת' ילדים וכו' עד ועליהם הכתוב אומר כי עליך הורגנו כל היום נחשבנו כצאן טבחה ורב יהודה אמר זו אשה ושבעה בניה אתיוהו לקמא לקמיה דקיסר וכו' עד אם הבנים שמחה ריב"ל אמר זו מילה שניתנה בשמיני. ופי' רש"י. זו אשה. הורגנו כל היום פירוש שהכתוב שהביא הש"ס כי עליך הורגנו וגו' ודרשו על ת' ילדים רב יהודה דרש אותו על אשה ושבעה בניה וריב"ל דרש אותו על המילה שניתנה בשמיני דזימנין דמייתי כמו שפירש רש"י, וצריך לדעת למה הוצרך הש"ס לומר שניתנה בשמיני ומאן דכר שמיה דשמיני ועוד היכא רמיזא בכתוב הזה אשה ושבעה בניה ומילה ורש"י לא פירש כלום ונ"ל אני הצעיר שדרשת רב יהודה וריב"ל מחשבון התיבות שיש בכתוב הזה שהם שמנה תיבות ורב יהודה דרש אותו על אשה ושבעה בניה הרי שמנה וריב"ל דרש אותו על המילה שנתנה בשמינ"י. ונ"ל שבלי ספק לכך נתכוון הש"ס ואפשר שימצאו דברי אלה באיזה מפרש ודו"ק:
ומצינו בכמה מקומות בש"ס שדורש איזה דרשה מענין התיבות ואחד מהם אני זוכר עכשיו והוא בהגדה של פסח ד"א ביד חזקה שתים ובזרוע נטויה שתים ובמורא גדול שתים באותות וכו' אלו עשר מכות וכו' הרי לפניך שדרש דרשנו ממנין התיבות ומביד חזקה שהם שתי תיבות דרש שתים כלומר שתי מכות וכן ובזרוע נטויה וכן ובמורא גדול ובאותות מיעוט רבים שנים: