בעניין מספר הפסוקים התיבות והאותיות בתורה· הרב יצחק יוסף זילבר
ד. ענין עי"ן דיער
"עי"ן דיער חציין של תהלים" (קידושין דף ל, א). ויש לדקדק האם הכוונה לחצי התיבות, או לחצי האותיות. ומסתבר כי הכוונה היא לחצי האותיות, משום שאחרת מדוע נקטו באות ע' דוקא. ובאמת בעין יעקב הגירסא היא "עי"ן דיער חציין של תהלים באותיות". אולם הרש"ש מדקדק מדלא קאמר: חציין של אותיות, כדאמר גבי ס"ת, שהכוונה היא גם לתיבות וגם לאותיות. ומוסיף הרש"ש, כי טרח ומנה, ומצא שיותר מאלפים תיבות יתירים בחצי הראשון עד מיער. אף אני בדקתי בספר תהלים הכתוב כמעט בשוה בכל דף, ומצאתי למעלה משני דפים ומחצה עדיפים בחצי הראשון ע"פ האחרון.
בדקתי, אולי הכוונה היא לאותיות המשונות שבתהלים, ומצאתי כי קיימות שתי גירסות בזה, ואלו הן:
הגירסא המקובלת:
לשוא (כד, ד) – ו' זעירא או קטיעא
הלעולמים (עז, ח) – ה' רבתי
זרמו (עז, יח) – ז' זעירא (ס"א)
מיער (פ, יד) – ע' תלויה
וכנה (פ, טז) – כ' רבתי
קן (פד, ד) – ק' רבתי
המרו (קז, יא) – ה' זעירא (ס"א)
גירסת רבי יוסף טוב עלם:
על כן (יח, נ) – ע' גדולה
ונפשו (כב' ל) – ו' קטנה
הלעולמים (עז, ח) – ה' גדולה
מיער (פ, יד) – ע' תלויה
וכנה (פ, טז) – כ' גדולה
קן (פד, ד) – ק' גדולה
בין לפי הגירסא המקובלת ובין לפי גירסת רבי יוסף טוב עלם, ע' דיער הוא חציין של אותיות המשונות בתהלים.
ויש לשים לב, דכל אותיות ותיבות אלו משונות הן, כלומר, ע' דיער תלויה, ו' דגחון רבתי, דרש דרש שתי תיבות סמוכות, והתגלח הג' רבתי, וכנראה הודיעו לנו חז"ל חצי התיבות ואותיות משונות, של ספרים הרגילים בפי כל ישראל – תורה ותהילים. וזו להשערתנו, וה' יאיר עינינו בתורתו.