בעניין מספר הפסוקים התיבות והאותיות בתורה· הרב יצחק יוסף זילבר
א. ענין וא"ו דגחון
בלמדי את הסוגיה הנ"ל עם בני ר' בן ציון שיחי', חשבנו שאולי הכוונה לאותיות המשונות שבתורה, ולא לכל אותיות התורה. בדקתי ומצאתי כי ישנן שתי גירסאות בדבר, לפי ספרי התורה שלנו ישנן 16 אותיות גדולות וקטנות, ולדעת רבינו יוסף טוב עלם (מובא במחזור ויטרי חלק ב' עמ' 673) ישנן 32 אותיות משונות. ולפי שתי הדעות, ו' דגחון הינה האות האמצעית, 8 מצד אחד ו-8 מהצד השני לדעה אחת, או 16 מצד אחד ו-16 מהצד השני לדעה השניה. ואולי אפשר לדייק כן מלשון הגמ', שלא כתוב חציין של אותיות התורה, כפי שכתוב לעיל מיניה, "שהיו סופרים כל האותיות שבתורה", אלא כתוב "חציין של אותיות של ספר תורה, - כמו שכותבים אותן בספר תורה. סופרים כל האותיות "שבתורה" – לא ש"בספר התורה".
וברמב"ם בפ"ז מהל' ספר תורה ה"ח כתב וז"ל: "ויזהר באותיות הגדולות ובאותיות הקטנות וגו' כמו שהעתיקו הסופרים איש מפי איש" עכ"ל. ורבינו בחיי על התורה (בראשית י"א פס' ל"ב) כתב: "והנה זה משלימות התורה ומן הרמזים הצפונים באותיותיה, כי ע"כ באו בתורה אותיות הפוכות ותלויות, וכן עקומות ולפופות, וכן גדולות וקטנות, וכן מנומרות ונקודות", (יתגלו מתוכם חמישים שערי בינה שנתגלו למשה) עכ"ל.
אם נקח את האותיות המשונות בספרי התורה שלנו, גדולות וקטנות, מלבד הוא"ו קטיעא של "את בריתי שלום" (במדבר כח, יח) שזהו מקרה יחיד בכל התנ"ך, אזי נקבל את התמונה הבאה:
חומש בראשית:
בראשית (א, א) – ב' גדולה
בהבראם (ב, ד) – ה' קטנה
ולבכתה (כג, ב) – כ' קטנה
קצתי בחיי (כז, מו) – ק' קטנה
= ארבע אותיות משונות: אחת גדולה + שלוש קטנות
חומש שמות:
נצר חסד (לד, ז) – נ' גדולה
אחר (לד, יד) – ר' גדולה
= שתי אותיות משונות: שתים גדולות
חומש ויקרא:
ויקרא (א, א) – א' קטנה
מוקדה (ו, ב) – מ' קטנה
גחון (יא, מב) – ו' גדולה
והתגלח (יג, לג) – ג' גדולה
= ארבע אותיות משונות: שתים גדולות + שתים קטנות
חומש במדבר:
יגדל (יד, י"ז) – י' גדולה
= אות אחת משונה: אות גדולה
חומש דברים:
שמע (ו, ד) – ע' גדולה
אחד (ו, ד) – ד' גדולה
וישלכם (כט, כז) – ל' גדולה
הלה' (לב, ו) – ה' גדולה
תשי (לב, יח) – י' קטנה
= חמש אותיות משונות: ארבע גדולות + אחת קטנה
סה"כ עד גחון (ולא עד בכלל) 8=4+2+2 אותיות משונות,
ומגחון עד סוף התורה 8=2+1+5 אותיות משונות.
גחון מהאי גיסא – ראשון מצד שמאל.
אם נבדוק עתה את האותיות המשונות ע"פ גירסת רבי יוסף טוב עלם, אזי תתקבל התמונה הבאה:
חומש בראשית:
בראשית (א, א) – ב' גדולה
בהבראם (ב, ד) – ה' קטנה
ולבכתה (כג, ב) – כ' קטנה
קצתי בחיי (כז, מו) – ק' קטנה
ובהעטיף (ל, מב) – ף גדולה
הכזונה (לד, לה) – ז' גדולה
חכלילי (מט, יד) – ח' גדולה
שלשים (נ, כג) – ם גדולה
= שמונה אותיות משונות: חמש גדולות + שלוש קטנות
חומש שמות:
כי טוב הוא (ב, ב) – ט' גדולה
צא (יא, ח) – צ' גדולה
ציץ (כח, לו) – ץ גדולה
נצר (לד, ז) – נ' גדולה
אחר (לד, יד) – ר' גדולה
= חמש אותיות משונות: חמש גדולות
חומש ויקרא:
ויקרא (א, א) – א' קטנה
מוקדה (ו, ב) – מ' קטנה
גחון (יא, מב) – ו' גדולה
והתגלח (יג, לג) – ג' גדולה
= ארבע אותיות משונות: שתים גדולות + שתים קטנות
חומש במדבר:
ויהס (יג, ל) – ס' גדולה
יגדל (יד, יז) – ד' גדולה
מה טובו (כד, ה) – מ' גדולה
משפטן (כז, ה) – ן גדולה
וטהרתם (לא, כד) – ם קטנה
= חמש אותיות משונות: ארבע גדולות + אחת קטנה
חומש דברים:
שמע (ו, ד) – ע' גדולה
אחד (ו, ד) – ד' גדולה
ממרים (ט, כד) – מ' קטנה
קן (כב, ו) – ק' גדולה
והתמכרתם (כח, סח) – כ' גדולה
וישלכם (כט, כז) – ל' גדולה
ופתלתל (לב, ה) – פ' גדולה
הלה' (לב, ו) – ה' גדולה
תשי (לב, יח) – י' קטנה
אשריך (לג, כט) – א' גדולה
= עשר אותיות משונות: שמונה גדולות + שתיים קטנות
סה"כ עד גחון (עד ועד בכלל) 16=8+5+3 אותיות משונות,
ומגחון עד סוף התורה 16=1+5+10 אותיות משונות, גחון מהאי גיסא – אחרון מצד ימין.
ויתכן שזו היא בעייתו של רב יוסף "וא"ו דגחון מהאי גיסא או מהאי גיסא" – האם גחון הוא ראשון מצד שמאל או אחרון מצד ימין. כלומר האם גירסתינו היא נכונה, או שמא גירסתו של רבי יוסף טוב עלם, ותשובת הגמ' "אנן לא בקיאין". וכדאי לדעת שכתוב במדרש רבה בסוף פרשת אחרי מות צור ילדך תשי י' זעירה, ולית בקרייה כְוַתָה (יו"ד קטן יותר אין בחומש), זאת אומרת, שמי שסובר שבחומש במדבר כה י"א פינחס יש יוד קטן - טועה.