חלק ג - הסתפקות · חרבן הגוף - בנין השכל
הַ"חוֹבַת הַלְּבָבוֹת" אָמַר, מַה זֶּה חֻרְבַּן הָאָדָם? - "כָּל אֲשֶׁר רָחֲקוּ מֵאוֹר הָאֱמֶת, וְגָדֵל הָעוֹלָם בְּלִבָּם". פֵּרוּשׁ: עִנְיְנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה גָּדֵל וְהוֹלֵךְ בְּלִבָּם. וּמַה זֶּה גּוֹרֵם - מַמְשִׁיךְ הַ"חוֹבַת הַלְּבָבוֹת" - "וְיָפֶה חִזְּקוּ בְּעֵינֵיהֶם", פֵּרוּשׁ: הֵם מַתְחִילִים לוֹמַר: "בַּיִת יָפֶה, דִּירָה נָאָה וְכֵלִים נָאִים מַרְחִיבִים דַּעְתּוֹ שֶׁל אָדָם" (ברכות נז:). זֶה טוֹב, זֶה קִדּוּשׁ ה', לָמָּה לֹא?! אֲבָל הֵם מִתְעַצְּלִים לִפְתֹּחַ אֶת המהרש"א שָׁם שֶׁמְּבָאֵר, "מַרְחִיבִים דַּעְתּוֹ שֶׁל אָדָם" - כְּמוֹ בִּלְעָם הָרָשָׁע שֶׁהָיְתָה לוֹ דַּעַת רְחָבָה! לֹא פָּחוֹת וְלֹא יוֹתֵר! הֵם הָיוּ לוֹמְדִים תּוֹרָה, אֲבָל - הֵם תַּלְמִידָיו שֶׁל בִּלְעָם, לֹא שֶׁל יִשְׂרָאֵל. מַדּוּעַ? כִּי רְדִיפָה אַחֲרֵי בַּיִת יָפֶה בְּתוֹר תַּכְלִית, בְּתוֹר מֻשָּׂג שֶׁל שְׁאִיפַת חַיִּים - זוֹהִי שִׁיטָתָם וּמִנְהָגָם שֶׁל תַּלְמִידֵי בִּלְעָם הָרָשָׁע.
וּמַמְשִׁיךְ הַ"חוֹבַת הַלְּבָבוֹת", "וְיוֹשִׁיבוּ אוֹתוֹ בְּהֶרְחֵב שִׂכְלָם", פֵּרוּשׁ: חוֹשְׁבִים כָּל הַיּוֹם עַל עִנְיָנִים שֶׁל עוֹלָם חוֹלֵף, שֶׁל שִׁבְעִים שְׁנוֹת הֶבֶל, וּמַזְנִיחִים חַיֵּי נֶצַח. וְאָז מַמְשִׁיךְ הַ"חוֹבַת הַלְּבָבוֹת", "וְכָל אֲשֶׁר נוֹסָף הָעוֹלָם יִשּׁוּב - נוֹסָף שִׂכְלָם חֻרְבָּן", פֵּרוּשׁ: כָּל הִתְקַדְּמוּת בְּגַשְׁמִיּוּת, כָּל קְנִיַּת מַכְשִׁיר נוֹסָף - כּוֹבֵל וְקוֹשֵׁר אוֹתוֹ יוֹתֵר וְיוֹתֵר לַגּוּף, וּמִמֵּילָא מַחְרִיב אֶת הַשֵּׂכֶל. הָרֹאשׁ "תָּפוּס", לֹא נִכְנָס בּוֹ תּוֹרָה, לֹא נִכְנָס תְּפִלָּה - חֻרְבַּן הַשֵּׂכֶל.