חלק ב - בכור העוני · מט. לפעמים נתקן האדם על ידי עניות ולחץ הפרנסה יותר מבאם היה ברום המעלות ובהרחבת הדעת
כָּתַב הָרַב "שֻׁלְחָן הַטָּהוֹר": וְתֵדַע בְּנִי, כְּמוֹ שֶׁבִּכְלָלוּת הָעוֹלָם, אַחַר כָּל הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁנִּתְנַסּוּ יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים בְּכָל הַגִּלְגּוּלִים לֹא מָצְאוּ לָהֶם תַּכְלִית הַתִּקּוּן רַק עַל יְדֵי עֲנִיּוּת, כָּכָה בִּפְרָטוּת לִפְעָמִים מִתְגַּלְגֶּלֶת אֵיזוֹ נֶפֶשׁ כַּמָּה פְּעָמִים וְלֹא זָכְתָה לְהִתָּקֵן, אַדְּרַבָּה, עוֹד תִּתְקַלְקֵל בְּמַעֲשִׂים גְּרוּעִים עַד לְבַסּוֹף תִּקּוּנוֹ, שֶׁיְּקַבֵּל עֲנִיּוּת גְּדוֹלָה וְדַחֲקוּת וְעוֹבֵד עֲבוֹדַת הַפֶּרֶךְ, וְזוֹהִי תַּכְלִית תִּקּוּנוֹ יוֹתֵר בְּאִם הָיָה בְּרוּם הָעֲלִיּוֹת וּבְהַרְחָבַת הַדַּעַת, כַּמּוּבָא בְּסִפְרוֹ הַקָּדוֹשׁ "תּוֹרַת חַיִּים" מֵהָרַבִּי הַקָּדוֹשׁ הַתַּנְיָא זי"ע פָּרָשַׁת נֹחַ, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: "אַךְ עֲדַיִן יֵשׁ לְהָבִין מַהוּ שֹׁרֶשׁ עִנְיַן טָהֳרַת מֵי הַמַּבּוּל, וּמֵאַיִן יֵשׁ כֹּחַ בָּהֶן לְטַהֵר אֶת הָאָרֶץ מִטֻּמְאָתָהּ, וְלָמָּה קוֹרֵא אוֹתָן בְּשֵׁם מֵי נֹחַ לְשׁוֹן נַיְחָא וְכוּ', שֶׁזֶּהוּ עִנְיַן טִרְדוֹת הַפַּרְנָסָה הוּא שֶׁנִּקְרָא בְּשֵׁם מֵי נֹחַ, שֶׁבִּיכָלְתָּם לְטַהֵר אֶת הַנֶּפֶשׁ מִטֻּמְאָתָהּ, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁתּוּכַל לַעֲלוֹת עַל יְדֵי זֶה לְמַעְלָה מַעְלָה מְקוֹר חָצְבָהּ הָרִאשׁוֹן לִכָּלֵל וְלִדָּבֵק בַּה' אֶחָד מַמָּשׁ. וּכְדַאי הֵן יִסּוּרִין וְלַחַץ דְּטִרְדוֹת הַפַּרְנָסָה שֶׁנִּקְרָאִים מַיִם רַבִּים, כְּדֵי שֶׁתַּעֲלֶה עַל יְדֵי זֶה בַּעֲלִיָּה גְּדוֹלָה כָּזֹאת כוּ', וְהַיְנוּ עַל יְדֵי בְּחִינַת הַמְּרִירוּת וְהַשִּׁפְלוּת וְהַכְנָעָה עֲצוּמָה, וְגַם בִּלְבּוּל וּפִזּוּר הַנֶּפֶשׁ בְּיוֹתֵר עַד שֶׁיַּגִּיעַ עַד הַנֶּפֶשׁ מִדֹּחַק וְלַחַץ עֹל שִׁעְבּוּד הַפַּרְנָסָה, זֶהוּ עַצְמוֹ עִנְיַן הַטָּהֳרָה שֶׁמְּטַהֶרֶת וּמְזַכֶּכֶת אֶת הַנֶּפֶשׁ לְהַעֲלוֹת בְּעִלּוּי גָּדוֹל בֶּאֱמֶת אֲשֶׁר לֹא הָיְתָה מַגַּעַת מִצַּד כֹּחַ עַצְמָהּ, רַק לִמְקוֹר חָצְבָהּ בִּתְחִלָּה לְבַד וְכוּ'.
נ. אין שום דבר חביב לפני הקדוש-ברוך-הוא כמו עני ובעל יסורים, והמקבלו באהבה - תפלתו קודמת לכל ומעלה כל התפלות
עוֹד כָּתַב "שֻׁלְחָן הַטָּהוֹר": וְאֵין שׁוּם דָּבָר שֶׁיְּהֵא חָבִיב לִפְנֵי הקב"ה כְּמוֹ עָנִי וּבַעַל יִסּוּרִים, כִּי יֵשׁ לוֹ לֵב נִשְׁבָּר, וְלֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה אֱלֹקִים לֹא תִבְזֶה. הַכַּוָּנָה, אִם אֵין לוֹ לֵב נִשְׁבָּר בִּשְׁבִיל מַדְרֵגַת עֲנָוָה רַק מִפְּנֵי שֶׁנִּדְכֶּה עַל יְדֵי יִסּוּרִים, גַּם כֵּן חָבִיב לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וּתְפִלָּתוֹ שֶׁל עָנִי קוֹדֶמֶת לְכָל הַתְּפִלּוֹת, וְכֻלָּם מִתְעַטְּפִים עַל יָדָהּ. וּבָזֶה אֲשֶׁר הֶעָנִי שׁוֹפֵךְ דְּמָעוֹת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, יֵשׁ לָהֶם עֲלִיָּה עַל יְדֵי זֶה לִתְפִלַּת יִשְׂרָאֵל, כַּיָּדוּעַ מִדִּבְרֵי זֹהַר הַקָּדוֹשׁ פָּרָשַׁת יִתְרוֹ (דף פ"ו ע"ב), וְנִיחָא קַמֵּיהּ קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אֵלּוּ הַדִּבּוּרִים יוֹתֵר מִקָּרְבָּנוֹת, וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל לִבּוֹ הַנִּשְׁבָּר. וְכָל שֶׁכֵּן עָנִי כָּזֶה שֶׁיֵּשׁ לוֹ שֵׂכֶל שֶׁלֹּא לְהַרְהֵר אַחַר מִדּוֹתָיו יִתְבָּרַךְ, וּמְקַבֵּל בְּאַהֲבָה כָּל הַדַּחֲקוּת וְהַיִּסּוּרִים שֶׁלּוֹ, וְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא יוֹדֵעַ וּמַרְגִּישׁ פְּנִימִיּוּת הַלֵּב שֶׁל הֶעָנִי זֶה הַמִּתְיַסֵּר וּמִתְעַנֶּה וּמְקַבֵּל בְּשִׂמְחָה וּבְאַהֲבָה וְאֵינוֹ מִתְרַעֵם, וְעוֹבֵד עֲבוֹדַת ה', אָז נִתְעַלֶּה בָּזֶה יְקָרָא דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְעֵלָּא וּלְעֵלָּא, וּמְעַטְּרִין לֵיהּ בְּכָל מִינֵי עֲטָרִין קַדִּישִׁין, וְהַשְּׂמֵחִים בְּיִסּוּרִים עֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (שופטים ה', ל"א) "וְאוֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבוּרָתוֹ", אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ וּמַה נָּעִים גּוֹרָלוֹ, וְכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לֹא נִבְרָא אֶלָּא לְצַוּוֹת לָזֶה.