חלק ב - בכור העוני · כב. הבוטח בה' נצול מכל רע, ואפלו שאינו ראוי
וּכְעֵין זֶה מוּבָא בְּמִדְרַשׁ שׁוֹחֵר טוֹב (תהלים כה, ב) וז"ל: - "ה' אֱלֹקַי בְּךָ בָטַחְתִּי", מַעֲשֶׂה בְּקַסְטִין אֶחָד (וְהָיָה בְּקֵסָרִין) וְהָיָה שָׁם אָדָם גָּדוֹל וְהָיָה לוֹ שֵׁם בַּמְּדִינָה, וְהָיָה שָׁם אָדָם אֶחָד וְהָיוּ שׁוֹמְרֵי הַמְּדִינָה עוֹבְרִין וּמָצְאוּ אַכְסַנַּאי אֶחָד וּתְפָסוּהוּ וְאָמַר אַל תַּכּוּנִי כִּי בֶּן בֵּיתוֹ שֶׁל מֶלֶךְ אֲנִי, כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעוּ כֵּן הֱנִיחוּהוּ וּשְׁמָרוּהוּ עַד הַבֹּקֶר, בַּבֹּקֶר הֱבִיאוּהוּ אֶל הַמֶּלֶךְ וְאָמְרוּ לוֹ בֶּן בֵּיתְךָ מָצָאנוּ אֶמֶשׁ, אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: בְּנִי, מַכִּיר אַתָּה אוֹתִי? אָמַר לוֹ: לָאו, אָמַר לוֹ: וְהַאֵיךְ אַתָּה בֶּן בֵּיתִי, אָמַר לוֹ בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ אֵינִי בֶּן בֵּיתְךָ אֶלָּא בְּךָ בָּטַחְתִּי, שֶׁאִלְמָלֵא לֹא אָמַרְתִּי כֵּן הָיוּ מַכִּים אוֹתִי, אָמַר לָהֶם: הוֹאִיל וּבָטַח בִּי הָנִיחוּ לוֹ, וְכֵן דָּוִד אָמַר: "אֱלֹקַי בְּךָ בָטַחְתִּי", וּבִשְׁבִיל כֵּן "אַל יַעַלְצוּ", וְלֹא אֲנִי בִּלְבַד אֶלָּא "כָּל קֹוֶיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים".
וְתִרְאֶה אָחִי מִלָּשׁוֹן הַקָּדוֹשׁ שֶׁל הַמִּדְרָשׁ, כִּי אֲפִלּוּ אֵין אָדָם כְּדַאי לְהִנָּצֵל מֵהַכָּאוֹת וּמִפֻּרְעָנֻיּוֹת חַס וְחָלִילָה, אַף עַל פִּי כֵן אִם שָׂם בִּטְחוֹנוֹ בַּה' אָז מְוַתְּרִין לוֹ. (וְהַיְנוּ מִצַּד שֶׁאֵין מִכְּבוֹדוֹ שֶׁל הקב"ה לְאַכְזֵב אֶת הַבּוֹטְחִים בּוֹ כַּמְבֹאָר).