חלק ב - בכור העוני · יז. לב נשבר ונדכה אלקים לא תבזה
וְאֵין שׁוּם דָּבָר שֶׁיְּהֵא חָבִיב לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא כְּמוֹ עָנִי וּבַעַל יִסּוּרִים, כִּי יֵשׁ לוֹ לֵב נִשְׁבָּר, וְלֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה אֱלֹקִים לֹא תִבְזֶה, הַכַּוָּנָה הֲגַם אִם אֵין לוֹ לֵב נִשְׁבָּר בִּשְׁבִיל מַדְרֵגַת עֲנָוָה רַק מִפְּנֵי שֶׁנִּדְכֶּה ע"י יִסּוּרִים, גַּם כֵּן חָבִיב לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וּתְפִלָּתוֹ שֶׁל עָנִי קוֹדֶמֶת לְכָל הַתְּפִלָּה, וְכֻלָּם מִתְעַטְּפִים עַל יָדָהּ, וּבָזֶה אֲשֶׁר הֶעָנִי שׁוֹפֵךְ דְּמָעוֹת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא יֵשׁ לָהֶם עֲלִיָּה עַל יְדֵי זֶה לִתְפִלַּת יִשְׂרָאֵל, כַּיָּדוּעַ מִדִּבְרֵי זֹהַר הַקָּדוֹשׁ פָּרָשַׁת יִתְרוֹ (דף פ"ו ע"ב) ובכ"מ, וְנִיחָא קַמֵּיהּ קוב"ה אֵלּוּ הַדִּבּוּרִים יוֹתֵר מִקָּרְבָּנוֹת, וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל לִבּוֹ הַנִּשְׁבָּרָה, וְכָל שֶׁכֵּן עָנִי כָּזֶה שֶׁיֵּשׁ לוֹ שֵׂכֶל שֶׁלֹּא לְהַרְהֵר אַחַר מִדּוֹתָיו יִתְבָּרַךְ, וּמְקַבֵּל בְּאַהֲבָה כָּל הַדַּחֲקוּת וְהַיִּסּוּרִים שֶׁלּוֹ, וְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא יוֹדֵעַ וּמַרְגִּישׁ פְּנִימִיּוּת הַלֵּב שֶׁל הֶעָנִי זֶה הַמִּתְיַסֵּר וּמִתְעַנֶּה וּמְקַבֵּל בְּשִׂמְחָה וּבְאַהֲבָה, וְאֵינוֹ מִתְרַעֵם וְעוֹבֵד עֲבוֹדַת ה', אָז נִתְעַלֶּה בָּזֶה יְקָרָא דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְעֵלָּא וּלְעֵלָּא וּמְעַטְּרִין לֵיהּ בְּכָל מִינֵי עַטְרִין קַדִּישִׁין, וְהַשְּׂמֵחִים בַּיִּסּוּרִים עֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (שופטים ה, לא) "וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבֻרָתוֹ", אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ וּמַה נָּעִים גּוֹרָלוֹ, וְכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לֹא נִבְרָא אֶלָּא לְצַוּוֹת לָזֶה.
יח. אף שנגזרים מזונותיו של אדם בראש השנה - אפשר לשנות הגזרה על ידי תפלה כל השנה כלה
וְעוֹד אָבוֹא לְבָאֵר זֶה הַמַּאֲמָר "קָשִׁין מְזוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם כִּקְרִיעַת יַם סוּף", וְקֹדֶם לָזֶה אַעֲתִיק לְךָ קֻשְׁיָה הַמּוּבָא בִּ"קְדֻשַּׁת לֵוִי" בִּדְרוּשֵׁי רֹאשׁ הַשָּׁנָה, כִּי מָצִינוּ בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ ז"ל אֲשֶׁר הַשֵּׁם בָּרוּךְ הוּא הִקְפִּיד שֶׁנְּבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ פַּרְנָסָה בְּכָל יוֹם, וְלִכְאוֹרָה אֵינוֹ מוּבָן מַה יִּתֵּן וּמַה יּוֹסִיף לָנוּ זוֹ הַבַּקָּשָׁה, הֲלֹא אָמְרוּ רז"ל בְּמַסֶּכֶת בֵּיצָה (ט"ז) מְזוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם קְצוּבִים לוֹ מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְעַד יוֹם הַכִּפּוּרִים וַעֲלֵיהֶם אֵין לְהוֹסִיף וְאֵין לִגְרֹעַ, וְגַם מָצִינוּ בְּדִבְרֵי רז"ל בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה (ט"ז) שֶׁנֶּחְלְקוּ בְּדִין הָאָדָם, חַד אָמַר שֶׁהָאָדָם נִדּוֹן בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, וְיֵשׁ מַאן דְּאָמַר שֶׁהָאָדָם נִדּוֹן בְּכָל יוֹם. וְאָמַר הָרַב הַקָּדוֹשׁ הנ"ל כִּי אֵלּוּ וְאֵלּוּ דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים, כִּי זֶה אֱמֶת וְיַצִּיב שֶׁהָאָדָם נִדּוֹן בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה עַל כָּל הַשָּׁנָה, וְעַל כָּל יוֹם בִּפְרָט, אֲבָל הַדָּבָר עֲדַיִן בְּהֶעְלֵם, וּלְכָךְ אֲנַחְנוּ תּוֹקְעִים בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה בַּשּׁוֹפָר שֶׁהוּא קוֹל פָּשׁוּט, כִּי הַשֶּׁפַע לֹא יָצָא עֲדַיִן מֵהֶעְלֵם לְגָלוּי רַק הוּא עֲדַיִן בִּבְחִינַת קוֹל, וְזֶה רוֹמֵז לָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן מְאֹד כַּיָּדוּעַ, וְאַחַר כָּךְ אֲנַחְנוּ מַמְשִׁיכִים הַשֶּׁפַע מִבְּחִינַת קוֹל לִבְחִינַת דִּבּוּר, וְזֶה הַהַמְשָׁכָה הוּא בְּכָל יוֹם, וְצָרִיךְ לָזֶה אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא, לְכָךְ אֲנַחְנוּ מְבַקְּשִׁים פַּרְנָסָה בְּכָל יוֹם לְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע לִבְחִינַת דִּבּוּר, וְזֶה סְבָרַת הַמַּאן דְּאָמַר שֶׁאָדָם נִדּוֹן בְּכָל יוֹם דְּהַיְנוּ עַל הַמְשָׁכַת הַשֶּׁפַע הנ"ל. הֶעֱתַקְתִּי בְּמִקְצָת דְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים כִּי מִי יַעֲמֹד בְּסוֹד קְדוֹשִׁים. לְכָךְ יָכוֹל כָּל אָדָם לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים כָּל הַשָּׁנָה בְּלִי הִתְרַשְּׁלוּת, הֲגַם כִּי כְּבָר נִגְזַר בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, אֲבָל עֲדַיִן אֵינוֹ בִּבְחִינַת גִּלּוּי, וּבְכֹחַ אֱמוּנָתוֹ בֵּאלֹקָיו וּבַקָּשַׁת רַחֲמִים, יָכוֹל לַהֲפֹךְ הַצֵּרוּף מֵרַע לְטוֹב, הֲגַם שֶׁכְּבָר נִגְזַר חַס וְחָלִילָה, כִּי ה' הַטּוֹב וְהָרַחְמָן וְחָפֵץ חֶסֶד וּמַרְבֶּה לְהֵטִיב, וּלְכָךְ עָשָׂה ה' כָּכָה שֶׁיִּמָּשֵׁךְ הַשֶּׁפַע בְּכָל יוֹם לְפִי צֹרֶךְ הַיּוֹם, וְיִהְיֶה בְּכֹחַ הָאָדָם לְהַמְשִׁיךְ לְפִי עֹמֶק הָרָצוֹן וְהִשְׁתּוֹקְקוּת בַּעֲבוֹדַת ה', מִפְּנֵי שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא חָפֵץ וּמִתְאַוֶּה לִתְפִלָּתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, לְכָךְ רוֹצֶה שֶׁיִּשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים יְבַקְּשׁוּ מִמֶּנּוּ רַחֲמִים בְּכָל יוֹם בְּעֵינַיִם צוֹפִיּוֹת. וְהָרַב הַקָּדוֹשׁ בַּעַל "קְדֻשַּׁת לֵוִי" פֵּרֵשׁ בָּזֶה הַכָּתוּב: "אָהַבְתִּי כִּי יִשְׁמַע ה' אֶת קוֹלִי תַּחֲנוּנַי כִּי הִטָּה אָזְנוֹ לִי וּבְיָמַי אֶקְרָא" (תהלים קטז, א), פֵּרוּשׁ מִפְּנֵי שֶׁאֲנִי אָהוּב בְּעֵינֵי ה', וְרוֹצֶה לִשְׁמֹעַ אֶת קוֹל תַּחֲנוּנַי וְהוּא חָפֵץ בָּזֶה, וּלְכָךְ וּבְיָמַי אֶקְרָא הִנְנִי קוֹרֵא וּמְבַקֵּשׁ בְּכָל יוֹם עַל פַּרְנָסָה וְעַל כָּל הִצְטָרְכוּתִי.
וְדַע אָחִי אֲהוּבִי כִּי הַדִּבּוּרִים הַלָּלוּ מוּבָאִים בְּדִבְרֵי רז"ל (יומא ע"ו) וְזֶה לְשׁוֹן הַגְּמָרָא: - שָׁאֲלוּ תַּלְמִידָיו אֶת רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי מִפְּנֵי מַה לֹּא יָרַד לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל מָן פַּעַם אַחַת בְּשָׁנָה, אָמַר לָהֶם אֶמְשֹׁל לָכֶם מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וְדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ בֵּן אֶחָד פָּסַק לוֹ מְזוֹנוֹתָיו בְּכָל יוֹם וְהָיָה מַקְבִּיל פְּנֵי אָבִיו כָּל יוֹם, אַף יִשְׂרָאֵל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אַרְבַּע וַחֲמִשָּׁה בָּנִים הָיָה דּוֹאֵג וְאוֹמֵר שֶׁמָּא לֹא יֵרֵד מָן לְמָחָר וְנִמְצְאוּ כֻּלָּן מֵתִים בָּרָעָב, נִמְצְאוּ כֻּלָּן מְכַוְּנִין אֶת לִבָּם לַאֲבִיהֶן שֶׁבַּשָּׁמַיִם: הֲרֵי שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא רוֹצֶה דַּיְקָא בָּזֶה שֶׁיִּשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים יִשְׁאֲלוּ מִמֶּנּוּ פַּרְנָסָתָם בְּכָל יוֹם.