חלק א - אחרית הימים · פרק ל - עז אמונתו החיה והשתוקקות החפץ חיים לביאת משיח
דֻּגְמָא מוּחָשִׁית לְעֹז אֱמוּנָתוֹ הַחַיָּה וְהִשְׁתּוֹקְקוּתוֹ שֶׁל מָרָן הֶחָפֵץ חַיִּים זצ"ל לְבִיאַת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ, תְּלַמֵּד אוֹתָנוּ הָעֻבְדָּא דִּלְהַלָּן:
פַּעַם בְּשִׂיחָה מוּסָרִית בִּישִׁיבַת פּוֹנִיבֶז' בְּנֵי בְּרַק הִזְכִּיר הָרַב מִפּוֹנִיבֶז' זצ"ל אֶת הֶסְבֵּרוֹ שֶׁל הֶ"חָפֵץ חַיִּים" לִנְבוּאַת יְשַׁעְיָהוּ בֶּן-אָמוֹץ "וְהָיוּ מְלָכִים אֹמְנַיִךְ וְשָׂרוֹתֵיהֶם מֵינִיקֹתַיִךְ". וְכִי זוֹ הַבְּשׂוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ, שֶׁהַמֶּלֶךְ הַגּוֹי וְהַנְּסִיכָה הַנָּכְרִית יְטַפְּלוּ בַּתִּינוֹקוֹת שֶׁלָּהֶם? אֶלָּא לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ לֹא יְקַבְּלוּ גֵּרִים לְהִכָּנֵס תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה, וְיִשְׁתּוֹקְקוּ כֻּלָּם לִהְיוֹת עֲבָדִים אֵצֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כְּדֵי לְהִתְחַיֵּב לְכָל הַפָּחוֹת בְּמִצְווֹת כְּנָשִׁים, וְיִזְכּוּ גַּם כֵּן לִרְאוֹת בַּטּוֹבָה. וּבְכֵן, תִּינַח כָּל בַּעַל מְלָאכָה וְאָמָּנוּת שֶׁיִּמְצָא כְּבָר בַּמֶּה לְּשָׁרְתָם, אַךְ מַה יַּעֲשׂוּ גְּדוֹלֵי הַמַּלְכוּת הַמְפֻנָּקִים אֲשֶׁר אַף פַּעַם לֹא נִסּוּ יְדֵיהֶם בָּעֲבוֹדָה? הֱוֵה אוֹמֵר: יַצִּיעוּ אֶת עַצְמָם לְפָחוֹת כְּאוֹמֵן וּכְמֵינֶקֶת... כָּאן הִדְהִים הֶחָפֵץ חַיִּים אֶת שׁוֹמְעָיו בִּקְרִיאָה פִּתְאוֹמִית: "אֲבָל הוּא עֲדַיִן לֹא בָּא"... וְגָעָה בִּבְכִיָּה גְּדוֹלָה. (הרב מפוניבז', ח"א עמ' ס' מעדותו של רבי מנחם אליעזר פובידלו שליט"א ששמע מפי הרב כהנמן זצ"ל)