בנפש דוד· רבי דוד כהן־סקלי
רן
עי' בספר מצות השם פרשת כי תשא מצוה קי"ד שכתב וז"ל בשר נבלה או חלב מבהמה טהורה שבשלן בחלב אע"פ שלוקין על בשולן (בחלב) אין לוקין על אכילתן משום בשר בחלב שאין איסור בשר בחלב חל עליהם. שאין איסור חל על איסור שאין כאן לא איסור כולל ולא איסור מוסיף וכו' ע"ש ואני הד"ך כתבתי על הספר בגליון בזה הלשון תמוה שהרי נתוסף בו איסור הנאה וכיון דנאסר בהנאה הוי איסור בשר בחלב וחייב עליו וי"ל שכיון שאיסור הנוסף אין בו מלקות דהיינו בהנאה אין בה מלקות לכן לא מיקרי איסור נוסף גביה עכ"ל. ולפום השתא נראה שאין זה אמת שהרי לקמן בפרשת עקב מצוה תכ"ט ת"ל כתב והנהנה באחד מכל אלו לוקה שתים וכו' ע"ש הרי דגם בהנאה יש מלקות ויש ליישב ועי' להרב פתחי תשובה יו"ד סי' פ"ז ס"ק ב' מש"כ בזה עש"ב. ועי' להרמב"ם בהלכות מאכלות אסורות פרק ח' הלכה ט"ז וז"ל כל מאכל שהוא אסור בהנאה אם נהנה ולא אכל כגון שמכר או נתן לגוי או לכלבים אינו לוקה ומכין אותו מכת מרדות והדמים מותרים ע"כ ע"ש: