בנפש דוד· רבי דוד כהן־סקלי
רלז
איתא בזוהר פרשת צו דף ל"ה ע"א פתח ר' אלעזר ואמר ואשים דברי בפיך וכו'. מכאן אוליפנא דישראל אקרון בשמא דציון דכתיב ולאמר לציון עמי אתה. וחמינא דכ"י אקרי בשמא דציון דכתיב ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה וכו' ע"כ. והנה צריך להתבונן מהא דתקנו לנו בחתימת רצה לומר המחזיר שכינתו לציון. דמשמע דציון לחוד ושכינה לחוד. וצריך לומר דהתם קאי כפשטה דהיינו עיר דוד שהיא ציון עיר דוד. או דקאי להחזיר שכינה לישראל דאקרו ציון כמ"ש בזוהר ולאמר לציון עמי אתה שהם ישראל כמ"ש בזוהר מתחלה.