אור ברסלב

בנפש דוד· רבי דוד כהן־סקלי

ריז

רטז

שם דף נון' ע"א והא אוקמוהו חי ה' שכבי עד הבוקר בחי' דאיהו כליל חי' ברכאן דצלותא שכבי עד הבקר. עד ההוא נהרא דבההוא זמנא צלותא תהא נהרא בלבא ובעיינין ובגין דבחי' ברכאן דצלותא תלייא פורקנא. וביה אתגלייא דאיהו יסוד חי עלמין אתמר ביה והיו עיני ולבי וכו' והיו עיני ולבי אדכיר עיינין ולבא בגין דצריך בר נש בצלותיה למהוי עינו לתתא לגבי נשמתא דאיהי שכינתא דאיהי אסורא בגלותא. ולביה לעילא בקב"ה. ורזא דמלה עיני תמיד אל ה' כי הוא יוציא מרשת רגלי וכו':

אמר הדך' כל אדם חזו בו אנוש יביט מרחוק דברי הזוהר המאירים ומזהירים. עונים באימה ואומרים דפורקנא תליא בחי' ברכאן דצלותא. ראו אחי ורעי כמה גדלה מעלת התפלה לכן צריך האדם ליתן לב לזה. ויתן דעתו על מבטה שפתיו שיצאו חנונים בכוונת הלב מלב עמוק כמטרה לחץ ועי' בזוהר פרשת מצורע דף נ"ה וז"ל כל מלה ומלה דצלותא דאפיק בר נש מפומיה סלקא לעילא ובקעא רקיעין ועלאת לאתר דעלת ותמן אתבחנת ההיא מלה אי היא מלה דכשרא. אי לא. אי היא מלה דכשרא עאלין לה קמי מלכא קדישא למעבד ריעותה. ואי לא סאטין לה לבר, ואתער בההיא מלה רוחא אחרא וכו' ע"ש הרי ידענו שכל מלות שיצאו מפינו יבאו לידי מבחן כיצד נעשין וכיצד היתה הוייתם. לפני מי שאמר והיה העולם הבוחן לבות וכליות אלהים צדיק. וכן איתא ג"כ בזוהר בשלח דף ס"ג ע"ב וז"ל ממעמקים קראתיך ה'. הכי תאנא כל מאן דמצלי צלותת קמי מלכא קדישא. בעי למבעי בעותיה ולצלאה מעומקא דליבא בגין דישתכח לביה שלים בקב"ה ויכוין לביה ורעותא והכי תאנא כל בר נש דבעי בעותיה קודם מלכא בעי לכוונא דעתא ורעותא מעיקרא דכל עיקרין. לאמשכא ברכאן מעומקא דבירא דכולא. בגין דינגיד ברכאן ממבועא דכולא ומאי הוא. ההוא אתר דנפיק מניה ואשתכח מניה ההוא נהר. דכתיב ונהר יוצא מעדן. וכתיב נהר פלגיו ישמחו עיר אלהים. ודא אקרי מעמקים עומקא דמלה. עומקא דבירא דמבועין נפקין מניה. ונגדין לברכא מלה ודא הוא שירותא לאמשכא ברכאן מעילא לתתא. אמר ר' חזקיה כד עתיק סתימאה דכל סתימין בעי לזמנא ברכאן לעלמין. אשרי כולא ואכליל כולא בהאי עמיקא עילאה. ומהאי שאיב ואתנגיד בירא דנחלין ומבועין אתנגידו מניה ואתשקיין מניה כולהו. ומאן דמצלי צלותיה בעי לכוונא ליבא ורעותא לאמשכא ברכאן מההוא עמיקא דכולא. בגין דיתקבל צלותיה ויתעביד רעותיה וכו' ע"ש. ולכן אנשי לבב שמעו לי ודברי קדש הנאמרין למעלה ראש קשרם על לבך תמיד וקודם כל תפלה ילמוד דברי הקדש. הללו מדברי תורה והללו מדברי סופרים מעומקא דלבא וישימם לנגד עיניו. אל יליזו מעיניך לשמור משמרת הקדש בקדושתן הן עומדין. העומדין ברומו של עולם והיו עיניך ולבך שם כל הימים:

עוד איתא בתקונים תקונא תרין ועשרין דף ס"ד ע"ב ז"ל שמיני כחותם על לבך. דא נשמתא דאיהי חקוקה בכורסייא בזמנא דאיהי אתערת לתתא בצלותא. כרסייא אתער לעילא וכו' בזמנא דאתערת איהי בצלותא לתתא ד' סטרין דעלמא עמה וכו' ע"ש:

עוד איתא בזוהר פרשת תרומה דף קע"ח ע"א וז"ל כד מרחשין בשפתיה פתגמי צלותא בזכיותא ובנקיות דעתא (ר"ל בלא מחשבה זרה) וכו' וכד בעי ב"נ לסדרא צלותיה למריה ושפוותיה מרחשן בהאי גוונא מתתא לעילא לסלקא יקרה דמריה לאתר דשקיו דעמיקו דבירא נגיד ונפיק. לבתר ינגיד לאמשכא מלעילא לתתא. מההוא שקיו דנחלא לכל דרגא ודרגא עד דרגא בתראה. לאמשכא נדבה לכולא. מעילא לתתא. לבתר בעי לקשרא קשרא בכולא. קשרא דכל מהימנותא ויעבדון כל משאלוהי. בין שאלתא דצבורא. בין דיחידא ושאילתא דאית לב"נ לשאלא ממריה. הן מסודרות בט' גווני אית באלפא ביתא. ואית באדכר מכילוהי דקב"ה רחום חנון ארך אפים וכו' אית בשמהן יקירין דקב"ה כגון אהיה' יה' יהוה אל אלהים יי' צבאות שדי אדני אית בעשר ספירן כגון מלכות יסוד הוד נצח תפארת גבורה חסד בינה חכמה כתר אית באדכרא צדיקייא כגון האבות והנביאים והמלכים. אית בשירות ובתשבחות דאית בה קבלה אמתית וכו' ובכל ט' גווני אלין. צריכה כוונה גדולה ואי לא עליה קרא דכתיב ובוזי יקלו. ובכוונת אמן דהוא כליל תרין שמהן הויה' ואדנות' הויה' גניז באדנות' והוא רמוז וה' בהיכל קדשו הס וכו'. (ונ"ל דר"ל מפני שאנו כשמזכירין שם הויה' מבטים בשפתינו שם אדנות ולכך קרי הויה' גניז באדנות שאנו מבטים) יעו"ש:

עוד איתא בפרשת מצורע דף נ"ה אלא הכי תנינן כל מלה ומלה דצלותא דאפיק ב"נ מפומיה סלקא לעילא ובקעא רקיעין ועאלת לאתר דעאלת ותמן אתבחנת ההיא מלה. אי היא מלה דכשרא. אי לא. אי איהי מלא דכשרא עאלין לה קמי מלכא קדישא למעבד רעותה. ואי לא סאטין לה לבר. ואתער בההיא מלה רוחא אחרא וכו' ע"ש. ולכן כמה אד צריך ליזהר אזהרה אחר אזהרה במלות ובתיבות התפלה שיוצאין כתיקונן ובכוונת הלב. שיצאו מעומקא דלבא שהרי ידענו שעתיד שתבא כל מלה לידי מבחן. כיצד נעשית וכיצד היתה הויתה לפני מי שאמר והיה העולם הבוחן לבות וכליות אלהים צדיק:

וזה לשון הרוקח וכשאתה מתפלל הכנע לבך והשפל רוחך וחשוב עונותיך וכוין בתפלתך בדמע לבך ויכונו מחשבותיך על מה שאתה מוציא מפיך ואל תמהר וכוין דעתך פן תכזב בתפלתך כשתהרהר מחשבות אחרות ותאמר לבסוף יהיו לרצון אמרי פי וכו':

תוכן העניינים

בנפש דוד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה