בנפש דוד· רבי דוד כהן־סקלי
רט
מלכים ב' כ' י"ד ויבא ישעיהו הנביא אל המלך חזקיהו ויאמר אליו מה אמרו האנשים האלה. ומאין יבואו אליך וכו' מארץ רחוקה באו מבבל אמרו רז"ל והעתיק דבריהם רש"י ז"ל בפירושו שם וז"ל זה אחד משלשה שבדקן הקב"ה ומצאן עביט של מימי רגלים (נ"ל הא שדימה אותם לעביט של מימי רגלים משום שעביט של מימי רגלים דרכן של בני אדם לעשותו יפה מראה לעינים ומראה לעולם נקי וכשתבדוק אחריו ותקרב אותו לך ותריח ריחו נותן ריח רע ביותר כך אלו נראים יפים ומכובדים וכשנבדקו נמצאו כעביט):
וקשה לי דלמה לא חשיב נמי אליהו (מלכים א' יט' ט') ויאמר לו מה לך פה אליהו ויאמר קנא קנאתי וכו'. וראיתי להרב מלבי"ם בפירושו שם ל"ב מלכים שפירש וז"ל מה לך פה ר"ל הלא הנביא צריך שימצא בין העם להוכיח ולנבאות. לא שיתבודד במדבר וביערים עש"ב. שלפי פירושו אתי שפיר. עי' בשאלות שלו שם על זה: