בנפש דוד· רבי דוד כהן־סקלי
קנב
כתיב לא יערכנה זהב וזכוכית ותמורתה כלי פז:
שמעתי בזה דבר יאות וטוב להעלותו על שולחן גבוה והוא דהכוונה של אומרו ותמורתה כלי פז הגם שבאמת אין לה תמורה בחללו של עולם. פירש יאות והכי קאמר דתמורת כל אותיות של תורה דהיינו כ"ב אותיותיה הם כלי פז שכל אות מכ"ב אותיות של תורה יעלה בחשבונם פ"ז. הא כיצד אלף' אמצע האלפ' למד'. אמצע למד' מים'. אמצע מים' יוד'. אמצע יוד' ואו'. אמצע ואו' אלפ'. ס"ה פ"ז. בית'. אמצע בית' יוד'. אמצע יוד' ואו' אמצע ואו' אלף'. אמצע אלפ' למד'. אמצע למד' מים'. ס"ה פ"ז. גימל' אמצעה מים' אמצע מים' יוד'. אמצע יוד' ואו'. אמצע ואו' אלף'. אמצע אלף למד'. סך הכל פ"ז. דלת' אמצע דלת למד'. אמצע למד' מים. אמצע מים' יוד'. אמצע יוד' ואו'. אמצע ואו' אלף'. סך הכל פ"ז. עשריות יוד' אמצע יוד' ואו'. אמצע ואו' אלף'. אמצע אלפ' למד'. אמצע למד' מים. אמצע מים יוד'. סך הכל פ"ז. עין' אמצע עין' יוד'. אמצע יוד' ואו'. אמצע ואו' אלף'. אמצע אלף' למד'. אמצע למד' מים. סך הכל פז'. מאות. קוף' אמצע קוף' ואו'. אמצע ואו' אלף. אמצע אלף למד'. אמצע למד' מים'. אמצע מים' יוד'. סך הכל פ"ז. תיו' אמצע תיו' יוד'. אמצע יוד' ואו'. אמצע ואו' אלף'. אמצע אלף' למד. אמצע למד' מים'. ס"ה פ"ז. וכולם בדרך זה הולכים אמר הדך' נ"ל דלהכי קרו להו לישראל עמא פזיזא דהיינו עם ה' דקבלו התורה שהיא כלי פז. וראה ותן דעתך בדבר המבהיל הרעיון הזה שכל האותיות שוות בזה שיעלו למספר פ"ז:
עוד כולם שוין במדרגתן של חמשה מדרגות דהיינו חמשה מלואין יעלו למספר פ"ז אין חסר אין יתר מחמשה מילואין דהיינו מלוי דמילוי וכל זה רמז לחמשה חומשי תורה. וכן עשרת הדברות נתנו בלוחות חמשה חמשה. וכן ידים זוכות חמשה חמשה. וכל זה בא ללמדנו שכל אותיות של תורה שוים במדרגתן ובמעלתן הן זעיר הן רב כולן שוות שעולה מילוייהן פ"ז. ומה שדמה אותם לפז הגם דכתיב הנחמדים מזהב ומפז רב. היינו לענין שהן מזוקקין וחזקים כפ"ז. עי' רד"ק בשרשיו שורש פזז עש"ב. או יש לפרש דמש"כ לא יערכנה. לא. קאי אלפניה ולאחריה דמושך עצמו ואחרים עמו ור"ל ולא תמורתה כלי פז. הגם שהיא עולה במילואה פז: