בנפש דוד· רבי דוד כהן־סקלי
קמד
מיוסף לחק נח יום שני וז"ל עוד פירשו המפרשים שבי'"ב שעות ביום וכן בלילה מתגלגלות י"ב צירופי הוי"ה בכל שעה צרוף א' ואם ח"ו פוגם באותה הוי"ה והוא מורד באדוניו. עוד פירשו אוף הכי כורסייא איהו פגימא מחוביהון דישראל. וצריך האדם לירא מלפגום כי צער מהפגם מגיע לשכינה המתלבשת בכסא. והיא מסתלקת מהכסא בהיותה פגומה:
ועוד שהנשמות כולם מצויירות בכסא כמו שפירש רשב"י בתקונים ע"פ שמיני כחותם על לבך. ובהיות האדם פוגם מחשיך שורש נשמה המצויירת בכסא ע"כ. ונראה לי שזהו שאמרו רז"ל נשמתו של אדם מעידה בו שנאמר משוכבת חיקך שמור פתחי פיך דהיינו שכיון שאם חוטא האדם מחשיך זוהר נשמתו המצוירת בכסא. כל ברואי מעלה ומטה יעידון יגידון כלם כאחד על חטאו של אדם הרואים את כבודו פגום נכנס פגום יוצא. ולכן צריך האדם להיות תמיד נגד עיניו כל אלה וירא ויפחד וירעדו כל עצמותיו מאשר אלה לו. שאין נסתר מנגד עיניו ורעדה ילבש מלטנף לבוש האורה: