אור ברסלב

בנפש דוד· רבי דוד כהן־סקלי

קמב

קמא

תקונא חמישאה ליום לז' דף קמ"א ע"ב. ישראל לא ידע עמי לא התבונן ורשיעיא מה חזו למעבד עגל אלא ודאי אינון יונוס' וימברוס' בני בלעם דאתמר בהון ויעשו כן החרטומים בלטיהם. וחזו דלא הוה ממשו בהון. אתחזרו עמיה דמשה וקבלו ברית מילה. וקב"ה דידע גלויין וסתרין דהוה ידע בהון דאינון מגזעא בישא כד הוה נחתא שכינתא אתמר בה ויסע מלאך האלהים ההולך לפני מחנה ישראל ולא אמר לפני העם. ובגין דא נטלו קנאה בלבייהו ואמרו קום עשה לנו אלהים אשר ילכו לפנינו כגוונא דהוה אזיל קדמייכו. ובגין דא עבדו ית עגלא בחרשין. דלהון ודא איהו ידע שור קונהו וכו' ישראל לא ידע בחר שין עמי אהרן ומשה בני עמרם לא התבוננו וכו' וקודם לזה כתב דכד עבד ית עגלא חשיב משה דישראל עבדו ליה ואמר למה ה' יחרה אפך בעמך. א"ל הקב"ה לך רד כי שחת עמך. מיד נחית וחזא עגל דיוקנא דשור וחמור. שאיל ליה מאן עבד לך. אמר חמור ערב רב אשר בשר חמורים בשרם. שור אמר נמי הכי. טבעת דעלה מזל שור בזמנא דאתמר בערב רב ויתפרקו כל העם את נזמי הזהב. אזדמנת תמן. וארמי כלא אהרן בנורא. ונפקת עגלא דיוקנא דשור וחמור כו' עש"ב. הזוהר מדבר בצדקה רב להושיע את ישראל מעון העגל במעשה שהם זרע קדושים ובתוכם השם זרע אברהם שהושלך לכבשן האש בביטלו עבודה זרה וזרע יצחק עקידך. וזרע יעקב וישראל וישורון אשר מטתו שלמה והם נקיים מעון זה. ונ"ל דמשום הכי הוזהרו ישראל בלא תחרוש בשור ובחמור יחדיו להודיע כי הם מופרשים ומובדלים מזה ולא עבר זר בפניהם:

תוכן העניינים

בנפש דוד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה