אור ברסלב

בנפש דוד· רבי דוד כהן־סקלי

קלו

קלה

תקונא חמשין ושתא דף פ"ח ע"ב וז"ל כמה דאוקמוה וכנפיהם פרודות מלמעלה וכו'. ואינון מתיחדין לתתא כגון לולב דאיהו אגודה חדא לתתא בכל אלין מינין דהדס וערבה דאינון תלת הדסים ותרין ערבות ואיהו בפירודא לעילא דענפין מתפרדין לימינא ושמאלא ובגין כך נפרצו עליו פסול נפרדו עליו כשר וכו' עש"ב. הנה משמע מדברי הזוהר שעלי הלולב יהיו מתפרדין מלמעלה לימינא ושמאלא ואין לאוגדם משום דכתיב וכנפיהם פרודות מלמעלה וא"כ זהו עיקר מצותם. ונראה דכל זה היפך ממ"ש מור"ם ז"ל בש"ע א"ח סי' תרמ"ה סעיף א' שכתב על מה שפסק הש"ע לולב שנפרדו עליו זה מעל זה (מפני שדרך עלי הלולב להיותם דבוקים זה עם זה ואלו נפרדו זה מעל זה) כשר אפי' לא אגדו כתב על זה מור"ם ומ"מ מצוה מן המובחר בלולב שאין עליו פרודות לגמרי עכ"ל. ומהזוהר משמע שאדרבה מצוה בפרודות מלמעלה קצת. עי' להט"ז שם ס"ק ב' מה שהשיג על מור"ם. ואנכי הד"ך נראה ליישב דברי מור"ם דהא דקאמר שאין עליו פרודות לגמרי ר"ל דמצוה מן המובחר שלא יהיו לגמרי פרודות זה מעל זה אלא במקצת זהו מצותן ולא לגמרי פרודות. וכן משמע ג"כ מולא קאמר שלא יהיו פרודות כלל משמע דלעולם פרודות לגמרי אלא עדיין מחוברין במקצת. וכן משמע ג"כ מדברי מור"ם לקמן בהג"ה דסי' תרנא' סעיף ט' שכתב טורף הלולב ומכסכס העלין בכל נענוע ע"ש. ואי סובר שמצותו שיהיו מחוברים עליו לגמרי ואין בהם פירוד כלל היאך קאמר ומכסכס העלין כיון שמחוברין עליו אלא פירושו כדכתבינן:

ודע. דממה שכתב מר"ן הש"ע שם בסימן תרמ"ה כשר אפילו לא אגדו דמשמע דלא מבעייא אם אגדו שהוא כשר ולפי דברי הזוהר מצותו היא אם איהו בפרודא לעילא. דמר"ן קאי אדברי מתניתין דקתני נפרדו עליו והיינו שהעלין עומדין פרודין מהשדרה כענפי האילן דקתני עלה ר' יהודא א אומר יאגדנו מלמעלה שיהיו עולים עם השדרה על זה מר"ן קאי וקאמר כשר אפילו לא אגדו אבל הזוהר דקאמר ואיהו בפירודא היינו דעליו פרודות זה מעל זה והם עולין עם השדרה ודו"ק. ואם הוא עדיין כמקל שלא ניכר בו עדיין פירוד העלין נראה מהדרישה שהוא פסול. עי' בדרישה סי' תרמ"ה. עי' לעיל דף י"ב ע"ב אות פ"ג:

תוכן העניינים

בנפש דוד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה