בנפש דוד· רבי דוד כהן־סקלי
קלב
עוד כתב רבינו בחיי בפרשה הנז' וז"ל תקנו לנו אנשי כנסת הגדולה תפלת י"ח כדי שתהא מסודרת בפי הכל בתקון שוה לכולם ותקנוה בלשון פשוט מובן כדי שלא יתבלבלו הרעיונים בהבנת הלשון ושיהיו כל ישראל שוין בין חכמים בין טפשים ותקנו אותה בכוונה גדולה ובהשגחה יתירא במה שהיא מסודרת שלש ברכות של שבח לפני התפלה והן אבות וגבורות וקדושת השם (כנגד אברהם מגן אברהם. כנגד יצחק מחיה המתים. שפשט צוארו על גבי המזבח. וקדושת השם כנגד יעקב שאמר מה נורא המקום הזה שהוא בית המקדש) וג' לאחריה והן עבודה והודאה וברכת כהנים שהיא שים שלום. (שיש בה ט"ו שאלות כנגד ט"ו תיבות של ברכה כהנים. ועוד מתחלת בשלום וחותמת בשלום שהוא סיום ברכת כהנים) וסדרו לנו באמצע י"ב ברכות שהן כלל כל צרכי האדם וכל זה לא היה במקרה כ"א בעיון גדול מוכרח ומוצרך. ואם תסתכל בשם הגדול המיוחד המתחלק לי"ב צירופין. והסימן בו זה שמי לעולם. תמצא שלשה שמות ראשונים כנגד. אבות וגבורות וקדושת השם. ושלשה שמות אחרונים כנגד עבודה והודאה וברכת כהנים הששה שמות אמצעיים כנגד ששה ברכות שהן אתה חונן. השיבנו. סלח לנו. גאולה. רפואה. פרנסה ויש לך להוסיף פנים ואחור בששה הנשארים שהם קבוץ גליות משפט על הצדיקים בנין מלכות. תפלה (דהיינו שמע קולנו) וברכת המינים אין בשם הזה כנגדו כי היא כנגד מדת הדין אל הכבוד הרעים. שהוא במזמור הבו לה' בני אלים מוסיף על שמונה עשר אזכרות שבו. ותקנו אותה כדי שתהא מדת הדין מתוחה כנגדם. וכנגד האויבים. ונכלל עוד בזה הכנעת יצר הרע שבאדם שהוא נכלל בכלל האויבים והוא מחלק מדת הדין ורחמי שמים רבים הוא יתמלא עלינו ברחמים למען שמו ולמען כבוד תורתו). ואתה הבן זה המעט וראה איך עשו זה החכמים בכוונה. ששה ברכות לצרכי בני אדם וששה לחזרת העטרה ליושנה ומלכות בית דוד למקומה ועם ברכת המינים הם י"ג. וזה כנגד י"ג מדות לרמוז שכל טוב העולם ומלואו בין בצרכי בני אדם בין בתיקון העולם במלכות שדי. הכל משתלשל מן המדות. ועליך להתפלל לעלת העילות יתברך המשפיע כחו במדות כענין הכתוב אשר לו אלהים קרובים אליו יאמר כי אין שום עם שיהיו המדות קרובות אליו כמוהו. ואמתי בכל קראינו אליו לעלת העלות יתעלה ואמר אליו למעט המדות עכ"ל עש"ב ראה והתבונן מהו ענין התפלה ומה מעלתה וכמה גדול כחה: