אור ברסלב

בנפש דוד· רבי דוד כהן־סקלי

צז

צו

במדרש. אין מניחין תפילין אלא בשבת ע"כ. ונראה לפרש בפשוט והוא כי כל הימים אנחנו חייבים לישא עול בנעורינו שיהא על ראשנו אות וסימן עול מלכות שמים ובזה אין להסיח דעתנו מאבינו שבשמים ומקיימים שויתי ה' לנגדי תמיד והתפילין אות וסימן על ידינו וטוטפות בין עינינו שאנחנו עבדי ה' אבל בשבת מניחין המשא הזה מעלינו מפני דהשבת הקדוש שאנחנו נחים בו ממלאכה ובכסות נקיה וקדושת שבת מחופפת עלינו כל היום אין לך אות וסימן גדול מזה:

א"נ. יש לפרש על פי מאי דקימ"ל דשל יד מיושב כנגד תפלה דמיושב וא"כ התחלת הנחת תפילין היא מיושב. עי' מור"ם בא"ח סי' כ"ה סעיף י"ג שכן הוא בזוהר וכתיב (מלכים א' יוד') וידות מזה ומזה אל מקום השבת שהוא לשון מושב וכן כתוב בדברי הימים ב' ט' י"ח מזה ומזה עד מקום השבת. וזהו כוונת המדרש אין מניחין תפילין אלא מיושב והיינו דאמר אלא בשבת דהיינו בישיבה וכמו שבתי וקומי תהלים לק"ט ב':

א"נ יש לפרש על פי מאי דאיתא בעירובין ש צ"ה המוצא תפילין מכניסן זוג ופירש רש"י המוצא תפילין בשדה במקום שנאבדין מכניסן לעיר ולבית מ"ש. ושם לא התירו אלא זוג זוג וטפי לא ומכניס וחוזר ומכניס דרך מלבוש שאסור ליטול הכל בידו ולהכניסם משום איסור הוצאה והגם שלאחר שמצאם שם והניח זוג אחד ומכניסו מניח השאר שם במקום אבוד והולך לו משום איסור הוצאה אמרו להניחם שם ואחר שהכניס זוג אחד יחזור ויכניס זוג שני וכן על זה הדרך שלא התירו לו אלא אם מניחם ולובשם אבל אם מצאם בחול אסור להשהותם שם ומיד שמצאם יטול כולם בידיו ויכניסם למקום שמשתמר. והיינו כוונת המדרש במי שמוצא תפילין במקום שנאבדין קאמר שאין מניחין תפילין שלובשם זוג זוג אלא בשבת. אבל בחול מיד צריך ליטלם כולם ולהכניסם למקום שמשתמר ואסור להשהותם שם אפילו לזמן מועט. וזה שמעתי מפי מורי הרב רבא"ס משם הרב רבי חיים הכהן דפא"ס:

תוכן העניינים

בנפש דוד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה