בנפש דוד· רבי דוד כהן־סקלי
צב
בענין. מים שלנו כתב הרב חמדת ימים בחלק שלישי פ' ב' דף ט' ע"א מלבד פשטן של דברים שהם צוננים עוד בו טעם לבאים בסוד ה' לעשות כוונים להרחיק הקליפה. יען כי במים גשמיים נמצא בהם מים הרעים כמ"ש בגמרא ההוא בר שידא דאזיל לאתויי מייא. א"ל אמאי אעכבת. א"ל עד דחלפי מים הרעים:
ועל. כן בא החיוב בכל מיני מים שלא ללוש בהמה עד שיעקרו אותם ממקומם ומשורשם כי כאשר המה נעקרים משורשם וממקומם וישימו אותם בכלי המורה על סטרא דקדושה כמ"ש הברו נשאי כלי ה' המה מתקדשים ומתטהרים. כי על כן טוב ויפה. שזר לא יקרב אליהם. ולא ע"י עבדו ושפחתו הכנענים רק מצוה בו לשאוב מים בששון לשם מצת מצוה בקדושה ובטהרה. והן מלה בלשונו לדחות המים הרעים המאורים. ובאומים החיים של הקדושה וכו' עש"ב. ובלשונו לשון הזהב מה שסיים בענין. זה ומזה ילמוד האדם שאין להקל בכל מאי דאמרו רבותינו ז"ל כי יש להם עיקר ושורש בקדושה ובקדושתן הם עומדין. ויעמידה ליעקב לחק לישראל ברית עולם: