אור ברסלב

בנפש דוד· רבי דוד כהן־סקלי

פו

פה

אמרו חז"ל כל המדות בטלו חוץ מן מדה כנגד מדה. ולכאורה אין לדבר זה מובן שכיון שמדה כנגד מדה לא בטלה ובמדה שאדם מודד מודדין לו כדכתיב כי כל סאון סואן ברעש. א"כ מה הם המדות דבטלו הא הכל נכללים במדה שאדם מודד מודדין לו כיון דאמרת חוץ מן מדה כנגד מדה להרע או להיטב. ויש לומר דה"ק כל המדות שהיה ראוי מן הדין לשלם להאדם כפי מדתו אשר כפי מדת הדין עין תחת עין שן תחת שן רגל תחת רגל באין חסר ואין יתר המדות האלו בטלו שא"כ אי אפשר לעולם להתקיים שהאדם לא אפשר להתקיים בעולם. לכן בטלם ה' מאותו זמן שאמר השם לא אוסיף לקלל עוד האדמה בעבור האדם כי יצר לב האדם רע מנעוריו. ולא אוסיף עוד להכות את כל חי וכו' מאותו זמן בטלו ודן את האדם בשתוף דין ורחמים ודנו כפי מתוק הדין מדה כנגד מדה בדין ורחמים לא בתוקף הדין זעיר שם זעיר שם כפי כחו של אדם וכדאיתא בזוהר פרשת מצורע דף נ"ד ע"א וז"ל לא אוסיף עוד להכות וכו' אלא כגוונא דיכיל עלמא למסבל וכו' ע"ש. אבל הוא כעין מדה שמדד בה מודדין לו. וכדאיתא בסוטה דף ח' ע"ב במדה שאדם מודד בה מודדין לו היא קשטה עצמה לעבירה המקום נוולה וכו' עש"ב':

וראיתי בש"ס שם שלא נאמר כהאי לישנא כל המדות בטלו חוץ ממדה כנגד מדה. אלא הכי איתא שם אמר רב יוסף אע"ג דמדה בטילה. במידה לא בטילה. דאמר רב יוסף וכו' מיום שחרב בית המקדש אע"ף שבטלה סנהדרין דין ארבע מיתות לא בטלו. מי שנתחייב סקילה או נופל מן הגג או חיה דורסתו וכו' ופירש רש"י וז"ל אע"ג דמידה בטילה. עצמה בטילה. שפסקו ד' מיתות בית דין. במדה לא בטילה שמודדין להם לעוברי עבירה במדה שמתחייבים בה ומתים בדוגמא של אותה מיתה ע"ש:

והנה כפי פשט הגמרא ודברי רש"י מאי דקאמר רב יוסף אע"ג דמידה בטילה. לא קאי אלא על ד מתות דבטלו בזמן הזה. ולא על כל המדות י"ד לטבת פטר"ת:

תוכן העניינים

בנפש דוד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה