בנפש דוד· רבי דוד כהן־סקלי
פ
האדם אינה נראית חכמתו אלא בזמן שהוא יושב בביתו בבית מדרשו וכאשר המליצו חכמים ז"ל מרבה ישיבה מרבה חכמה מפני שיש לו הכנת כל צרכו. וכתיב גדול ה' ומהולל מאד בעיר אלהינו הר קדשו. לעובדו שכ"מ אחד. דהיינו נוטריקון שלחן כסא מנורה. ונחת שלחנו מלא דשן דהיינו ספרים מונחים על השלחן ספרי ראשונים ואחרונים וקסת גבורים וקן קלמוסא מונחים סמוך לו והיד כותבת כותבת הגסא וכדאיתא בזוהר בתקוני הזוהר תקונא תליתאה וז"ל ורזא דמלא חכמה לא אשתמודעא אלא בביתיה עש"ב. דהפשוט לא יופשט. ובמקום אחר נתתי זה הסימן על מה שאמרו בש"ס חולין ט' ע"א שת"ח צריך שילמוד ג' דברים שחיטה מילה כתב. שסימנם לעובדו שכ"מ אחד:
ועל פי האמור למעלה יש לפרש פסוק בתהלים י"ח ל"ה מלמד ידי למלחמה ונחתה קשת נחושה זרועותי דדוד משבח ומהלל לשם שלמד ידיו למלחמה של תורה בידיו שתופס בהם הקולמוס ובזה מראה חכמתו במלחמה של תורה דבזה ידרוך קסתו הגם דהכתוב כתב קשת בשין' תוכל לקרותה שין שמאלית שהיא קסת הסופר שזכה להניחה סמוך לזרועותיו על השלחן כדי שתהא נוחה לטבול בה את קולמוסו כדי שימצא מבוקשו בכל שעה ועל פי זה יש לפרש פסוק נפשי בכפי תמיד ותורתך לא שכחתי דר"ל נפשי שהיא התורה בכפי תמיד שאני כותב תמיד חידושי תורה ובזה ותורתך לא שכחתי: