בנפש דוד· רבי דוד כהן־סקלי
סט
נשאלתי. על מה שכתב הראב"ע פרשת פנחס סדר כ"ח פסוק כ"ב וז"ל ושעיר חטאת כמו שעיר עזים. והוא דרך קצרה. והנה לא הזכיר עולתו בשבעת ימי הפסח. כאשר לא הזכיר עולת התנופה. ואנו צריכין לקבלה כי פסוק שבת בשבתו אמר על עולת התמיד עכ"ל. נראה דר"ל דלא הזכיר עולות בפרשת אמור בשבעת ימי הפסח. כאשר גם כאן בפרשת פנחס לא הזכיר בפסח עולת תנופת העומר. ושם בפרשת אמור הזכירה ויקרא כ"ג פסוק י"ב ע"ש) ואנו צריכין לקבלה ששם הזכירה התורה מקצת. וכאן הזכירה מקצת וסמכה על מה שנאמר במקום אחר. והביא ראיה לזה מפסוק שבת בשבתו על עולת התמיד. אחר עולת התמיד יהיו המוספין. וגם כאן אחר עולת התנופה יהיו המוספין אין צריך להזכיר את זה. כמו שלא הזכיר בשבת ולא צוה את הכבש אחד תעשה בבוקר וכו' ועי' בדבור שאחר זה מה שכתב עוד מזה שבחג המצות וסוכות ויום העשור. לא כתב קרא אלא והקרבתם אשה לה' ולא אמר כמה המספר ע"ש שגם כן כוין על פרשת אמור נ"ל ודו"ק: