אור ברסלב

בנפש דוד· רבי דוד כהן־סקלי

מב

מא

ענין הפרסת המצה האמצעית שנקראת לוי נ"ל לומר בס"ד שבמעשינו זה אנחנו שוברים החית' של חמץ שהיא רומזת לחטא כשמה כן הוא שהיא נקראת חת והיינו חטא' כי תמיד התיו' מתחלפת באות טית' (הסמוכה לה) כמו תועה כמו טועה. נצטדק כמו נצתדק בתיו'. וכמו תורי זהב במקום טורי זהב. מפני שהם ממוצא אחד דטלנ"ת בלשון. ולכך פורסין אותה לרמוז לפריסת החית' של חמץ הרומז ליצה"ר ונעשה מן החית' הא' שעקרנו רגל החמור ממקומו שהוא רגל החית' השני ונעשה מן החית' הא' שעל ידי מעשינו ומחשבתנו הטהורה שהיא בדיקתינו שבדקנו את החמץ וביערנו אותו במחשבה ובמעשה שבזה עקרנו לב האבן ממנו ומלבנו וגירשנו את האמה הזאת ועקרנו רגל השור והחמור שלא נהיה להם למרמס. נמצא שמחמץ נעשה מצה בהא' והיינו שאמר המגיד הא לחמא עניא שאנו מגלים את הקערה הא לחמא וכו' לומר שבמעשינו נעשה מן החמץ מצה שאותיות חמץ הם אותיות מצה לאחר שבירת החית' על דרך ברצות ה' דרכי איש גם אויביו ישלם אתו ואז אנחנו בעלי תשובה לב נשבר ונדכה אלהים לא תבזה כמו שנשבר הלחם הזה. כך נשבר לבנו בקרבנו ונותנים חצי הפרוסה בין השלימות לרמוז ולהראות שבעל תשובה עכשיו נתייחד עם הצדיקים השלמים והחסידים. ולא עוד אלא נעשה באמצע ביניהם להראות על חיבתו ושלימותו כדאמרו רז"ל אמצעי שלם הגם שמתחלה נקרא לוי שמורה על הדין עתה נשבר ונעשה פרוסה ונתייחד בין כהן וישראל ופירסו כנפיהם עליו סוככים בכנפיהם על פרוסת הלחם והיתה יניקתו מימין ומשמאל ונמתק כיון שנתייחד ביניהם נעשה כאחד מהם וחציה לאפיקומן רמז שבזה אנחנו מוציאין מינות מלבנו ורוח נכון נחדש בקרבנו כדכתיב לב טהור ברא לי אלהים ורוח נכון חדש בקרבי והיינו אפיקו מין ר"ל אפיקו מינות מן הלב ונקרא צפון. עוד נ"ל דנקרא צפון משום דסטרא דצפון לאו איהו שלים ואיהי ג"כ אינה שלמה אלא פרוסה על שם מה רב טובך אשר צפנת ליריאיך. א"נ יש לפרש צפון ברך דהיינו דבא לומר דבזה אפילו צפון שהוא יצה"ר דכתיב ואת הצפוני ארחיק מעליכם ברך נעשה מבורך שנתמתק ונעשה טוב ע"ד ברצות ה' דרכי איש גם אויביו ישלם אתו וצריך ליתן הודאה ושבח על מה שנעשה התיקון בלילה הזה שהכל רצוי לפניו ברוך הוא. והיינו הלל נרצה ולנעוץ סופו בתחלתו שמתחלה אנו אומרים קדש ורחץ דהיינו קדש עצמך במותר לך קדש עצמך בקדושה יתירתא. ורחץ וטהר את לבך מכל מחשבה זרה ומכל הרהור רע ומכל אנינות ועצבון ומכל כעס ויהיה לך לב שמח וטוב כדי להודות ולשבח ולפאר ליוצרנו על כל מה שעשה עמנו כל הטובות האלו. וקח ספרך בידך והגיד את כל הנעשה עמנו ועם אבותינו מתחלה ועד סוף והיינו כרפס למפרע ספרך. יחץ גימט' קח ר"ל קח ספרך והגיד בפיך ותשמיע לאחרים כח מעשיו הגיד לעמו ויהיה לך שעשועים הכל ברצון טוב ואם יש לך שום אנינות ומרירות ועצבות תסתר אותם ולא יראה בך שמץ מינהו וכן אם יש לך מריבה דהיינו מצה ומריבה עם שום אדם תמחול על עלבונך. ותוציא המשטמה מלבך ולא תעלה שום טינא בלבך עם שום אדם. רחץ לבך מן הלכלוך בזה והיינו מגיד רחצה דהיינו בשעת ההגדה תגיד טהרת הלב וברחיצת כל קרביים שלך ותוציא מצה ומריבה מלבך אם יש לך מרירות בלבך לא יראה בך חוצה אל העין כי צריך אתה לכורכו ולכרוך עליו כמה כריכות שלא יראה בך ערות דבר והיינו מרור כורך. ולערוך שלחן במדבר דבר דבור על אופניו ואוכל על שלחנו כשלחן מלכים בקדושה ובטהרה כאוכל על שלחן לחם ערך הפנים אשר לפני ה' שמא דמרך עלך:

שבעה ימים לניסן תרצ"ב ושנות חיים יאתיו. ימיה שנת ע"א והעתקה בשנת חיים וחסד עשית עמדי וכו'. אורן' יע"א תרצ"ג:

תוכן העניינים

בנפש דוד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה