בנין שמואל· רבי שמואל סג"ל לאנדא
פתח הבית
ישמח היהודי ויגל האיש הישראלי בהעלות על לבו עריבות. ידידות נעימות דודינו אלקינו. בהגלות נגלות מלכינו לעינינו ברבבות אלפי שנאן. ועוז לעמו נתן, יקרה וחמודה, אשר מאז היתה אתו גנוזה, הוריד עוז מבטחה, לא יערכנה זהב וכל אבן יקרה, לעמו נתנה במתנה גמורה, כלת משה תמימה וברה, מאורשה לקהלה המובחרה, אשרי העם שלו ככה, ואז במעמד קהלינו, ענו ואמרו רצוננו לראות מלכינו, אשר לו נעבוד בכל כחנו, וכן הודה למו צורינו, כי פתח להם רקיע וערבות, וגילה להם כל המאורות, חיות ואופני המרכבות, סדרי אבי"ע וכל העולמות, שם המפורש וכל השמות, גנוזים הי' תחת ראשי הדורות, איש לאיש מסרו באימות, כי אין דורשין בשנים במעשי בראשית, ולא במרכבה ביחיד כ"א לחכם ומבין חידות, רבו שנים וחלפו דורות, נתמעטה החכמה ונדלדלו אנשי מעשה, שרידים אשר ד' קורא, ואשר נמצא עוד אתו בכתובים, הי' טמון בסתר חביון, עד תחלת אלף הששי התחיל להאיר אור הגנוז לצדיקים, מרבינו הראב"ד והרמב"ן ז"ל אשר האירו לארץ ולדרים, ובחכמה זו גילו מסתרים, מעט מעט התנוצץ האור כי טוב, עדי נתגלה ברשות ממ"ה הקב"ה ספר הזהר הקדוש כשמו כן הוא המאיר כזוהר הרקיע, האיר פני המזרח והרואה אומר ברקאי. ואולם כל דבריו סתומין וחתומין באלף עיזקאין, לולא ד' הותיר לנו שריד, עיר וקדיש משמיא נחית, רבינו קודש הקדשים האריז"ל, אשר כל פה ילאה תהלתו, אשר יצק מים ע"י אליהו ז"ל, הוא החזיר את התורה ליושנה, וגילה תעלומות סתרי בראשית, ודרש את התורה ממש כניתנה מסיני, ומי האיש החכם ויבן את זאת, כי לא איתי איש על יבשתא די כדין יכיל להחוי' אלהין די מדורא עם בשרא לא איתוהי אפס כי עונותינו הטו וגרמו, כי לא ארכו לו שם הימים. כי אך נגלה נגלה, והתחיל להפיץ מעינותיו החוצה, תיכף בזמן קצר נלקח ארון אלקים, ונשאר הדור יתום ממנו, וכמה אלפים הלכות נשתכחו במותו, וכמה ספיקות נולדו בימי אבלו, ואולם כגבוה שמים על הארץ כן גבר חסדו על יריאיו, בעבור חמש מאות לאלף הששי זרחה השמש על הארץ, ושני המאורות הגדולים, בהלו נרם ויפעת אורם עלי ארץ הבריקו נגהם והלוחות כתובים משני עבריהם מזה אחד ומזה, האחד הי ניהו אור שבעת הימים רבינו הבעש"ט זצל"ה קודש הקדשים המאיר לארץ ולדרים, הבריק ברקים ופיזר העבים הלטיש הרעיונים, ולימד את העם דעת לעבוד את ד' בלב תמים, במדות טהורות ונקי כפים, והאיש הנלבב אשר שם לבו לדבר ד'. ישכיל ויבין בדעו ושכלו את הנעשה בשמים ממעל, וכל מדה אשר תשמש ותתגבר למעלה תראה אותותי' גם בנפש מלמטה אם לחסד ואהבה, או לדין וגבורה, ואם כי היא רחוקה, ובבגדי נכרים נתעטפה, איש אשר עינים לו, יבין כי בת מלך היא, אך כי כסתה פני'. והדברים עתיקים, ואחריו החזיקו תלמידיו הקדושים ותלמידי תלמידיו אשר מימיהם אנו שותים עד ביאת הגואל. והשני באוקלים ובמדינה אחרת זרח אור הגנוז לצדיקי' רבינו הגראז"ל קה"ק ברר וזקק כל התורה עד שעשאה כסולת נקי'. מקרא ומשנה הלכות ואגדות וספר יצירה, מעשה בראשית ופרקי מרכבה, ומקום הניח לו רבינו האריז"ל להתגדר בו בכמה דברים שלא דיבר בהם האריז"ל כי אין מלכות נוגעת בחבירתה וכ"א קיבל חלקו מסיני. ואשרינו מה טוב חלקינו שנתגלה בימינו דברים כאלה אשר לא נתגלה לראשונים בימי הבינים אחרי הרמב"ן ז"ל עד רבינו האריז"ל, והרואה כמה קרקורים קרקרו הראשונים למצוא דרך סלולה וברורה אשר הושיטו לנו רבותינו הנ"ל נוחי עדן בחדא מחתא ינשק הרצפה ויאמר אשרי העם שלו ככה:
והן אנכי המשלתי משל על קושיות העולם למה נתגלה לאחרונים מה שנעלם מראשונים כאשר תתבונן בבית גדול או כותל גדולה מציורת ציורים נאים לפי ענין הבנאים, והציורים מותאמים, יחדיו איש אל רעהו יהיו תמים, מקבילות הלולאות עד שכל הכותל תתראה ציור אחד כלה מקשה אחת משובח ומפואר, וחוץ לזה גם פרטי הציורים כל עלה פרח ושושן מציור בתכלית הדקות והיופי לא ישורם הרואה מרחוק רק מקרוב יראה היופי וההדר הגנוז בהמה, ואולם תחת זה מגרעות נותן לו כי העומד מקרוב לא יראה את כללות הציורים בכל הכותל איך המה מותאמים זה לזה, כידוע למבינים שהעין לא תראה מקרוב בסקירה אחת כ"א מקום קטן, ואולם להאיש העומד מרחוק אף אם לא יראה את פרטי הציור בתכלית הדקות אבל כללות הכותל יראה איך היא מותאמת זל"ז, כן גם הענין הזה כי משפטי ד' צדקו יחדיו מקושרת כאחת כלה מקשה כמעשה המנורה המרמזת לתורה וגם בפרטי פרטיותיהן אשר ביארו לנו בתלמוד כל המצות בדקדוקיהן ככוכבים אין מספר, והן הראשונים אשר עמדו מקרוב הביטו בעין פוקחת על דקדוקי המצות אשר לולא הם היינו ממשמשים כעור באפילה אבל לבעבור זה בכללות סודי המצות הקשורים יחד, מעט אשר שמו עיונם לזה. אבל אנחנו אלה פה היום הרחוקים מאוד מן התורה והמצות אשר לגדול הריחוק לא נדע שום מצוה על בורי' בפרטי דקדוקי' עכ"ז מרחוק ד' נראה לנו שנתגלה לנו דברים כללים בטעמי מצות אשר יחדיו יהיו תמים מתוקים מדבש ונופת צופים:
והנה לאשר בימי הבינים נתמעטה מאוד החכמה הלזו עד רבינו האריז"ל לסיבות הגזירות והשמדות ונתדלדלה החכמה ואנשי מעשה ונתמעטה הפרנסה, אשר לכן קמו עלי' רבים והכחישוה ויאמרו כי היא חדשה ולא נמצאת בימי הקדמוני' חכמז"ל, וכן יש הרבה כתות אף כי המה מודים כי היא נקי' וטהורה ניתנה למשה. בסיני. עכ"ז יומרו' למזימה כי יאמרו אשר אינו ראוי לה רק מי שזכה ליראת ד' טהורה ומילא כרסו בפוסקים וגמרא, אשר לבעבור זה כל ימיו יבלה, ולא יגיע אף לחלק ממנה כאשר כבר הכה על קדקד אלה שני הדיעות הרמ"ק ז"ל, ואני בעניי אמרתי כי סתירת שני אלה הדיעות מרומז בפסוק בזאת יבוא אהרן אל הקודש. הנדרש בזוהר ותיקונים על השכינה מדת המלכות שבעבורה יזכה לכל המעלות. והנה אמר בזא"ת שהיא השכינה בחינות יראה תתאה אעפי"כ עמה יבוא אל הקודש בחינות חכמה פנימיות דאצילות קודש לד' והיא תעזרהו לבלתי יכשל כמ"ש רבינו מהרד"ב זצ"ל כי דרכו של איש לחזור וכו' וזה סתירת דיעה השני'. ועל סתירת דיעה הראשונה אשר יאמרו כי דברי חכמז"ל אינה בנוי' על דברי הסודות הנה תראה מלת שכינה הנזכרת בדברי חכמז"ל ונקראת בלשון נקיבה אשר בלי דברי הקבלה אין לה שום פירוש. ומזה תראה ראי' ברורה גם לכל הע"ס רק שהי' אתם נעלמים ולא גילו להמון רק מדת העשירית שהיא המתגלות לתחתונים. וזה פירש בזאת שהיא השכינה הקדושה עי"ז תוכל לבוא אל הקודש להבין שהכל אמת ויציב ובר מן דין כבר אמר למשכילים הלא אם יעלה איש את חידתו עלי נייר או במכתבי העת כנהוג היום. ובא רעהו וחקרו ויבן את פתרון החידה הנה ידע האיש בנפשו אם כוון לאמיתה הפתרון אף אם הוא רחוק מהאיש אשר הולידה כמה מאות פרסאות כי הדברי' בעצמם יעידין ויגידין אם כל דברי החידה הולכין ביושר ומותאמין לפי פתרונו, כן גם אנחנו אלה פה היום הרואה יראה בדברי הגראז"ל בביאור אגדות הש"ס ע"ד הסוד דברים נפלאים אשר כמעט נראה הפתרון מרומז בחידות חכמי הש"ס. ובפרט בדברי האריז"ל ענינים נפלאים מפז מסולאים, ודי בזה לפני איש אשר ישר הולך. אבל לאוילים אשר מוסר בזו גם הרבות דברים לא יועילו כי לא יחפוץ כסיל בתבונה, ואם לליצים הוא יליץ ולענוים יתן חן:
והנה מודעת זאת כי מתחלת אלף הששי בחינות יסוד התחיל להאיר חכמה הזאת ביתר שאת וכמו מעלות השחר יתרבה האור ויתגלה עדי תעמוד השמש בגבורתה, כן נתרבתה החכמה הזאת יותר ויותר עד שש מאות שנים לחיי נח [יסוד] אשר קוינו אשר אז יתרבו המים על הארץ ומלאה הארץ דעה את ד' כמים לים מכסים, ואולם בעו"ה נהפוך הוא כי נתמעטה בעו"ה החכמה הזאת מאוד, ואם ירדה תוה"ק בנגלות פלאות לעומת זה ירדה בנסתר פלאי פלאות. והוא מחמת טרדות ועול הפרנסה אשר נתמעטה בדורותינו וצרכי חיי נפש כי רבו עד למעלה ראש, והאיש אשר עדיין יושב על התורה, והרבנים אשר יושבים כסאות למשפט לרוב טרדתם וחולשת גופם מוכרחים ללמוד חלק הנגלות להבין ולהורות לשמור ולעשות כדי שלא תשתכח תורה חלילה מישראל ותורה הפנימית מה תהא עלי' לא נשארה אפוא כ"א אצל הבע"ב אשר לא יוכלו הבין שמועה בגמפ"ת וילמדו משניות וזהר בלי הבין קריאה, אשר באמת נהפוך הוא כי חכמה זו צריכה איש בעל שכל ישר חכם ומבין מדעתו, עלי לבי דוי ויהמה ככנור אי' הבטחת הזה"ק כי בעיקבא דמשיחא זמינין רבייא דעלמא לאשכחא מילין דחכמתא, ובעוה"ר, הנה צעירינו נהפכו למשכילים וציונים, אנכי הצעיר דרדקי דבי רב בדברי הזוה"ק נסמכתי ובו בטחתי יגעתי ומצאתי איזה מילין דחכמתא וכמה טעמים מתוקים על מצות תוה"ק אשר העליתי בספר לזכרון, ואתה הקורא אם תמצא איזה דברים אשר המה מעט רחוקים או קלושים אבקשך נא שתדיננו לכף זכות כי דרך כזה לקשר כל חלקי המצוה על דרך אחד עם כל פרטותיה הוא ענין קשה מאוד כאשר כבר התנצל רבינו הרמ"א ז"ל בתורת העולה. והנה לאשר יש כמה דברים שנראה מחולק רבינו הגראז"ל עם רבינו האריז"ל, וח"ו שיהי' חולק על דבריו ובפרט בתורת אמת, אמת כתוב בה, לכן נתתי לבי לפי מיעוט שכלי, לישבם כפי קוצר דעתי ועכ"פ בטחתי כי ימצא בספרי כמה דברים מתוקים אשר ראוים להעלותם על שלחן מלכים והמה יצילו על כל דברי הספר כמ"ש מצילין וכו', והנני מוסר מודעה כי כל דברי בדרך אפשר וכל הדברים אשר אם אינם לאמיתה חלילה הרי הם בטילין ומבוטלין ולא יעשו שום רושם כלל, ובענין הגשמה כבר נתבאר בספרים ואתכא דרבנן סמיכנא, ואין אתנו יודע עד מה, ומה האדם שיבוא אחרי המלך, וכל לימודינו כתינוק הלומד בבית רבו א"ב ואינו יודע מה יעשה בזה עדי יגדל ויבין קריאה יתבונן עי"ז חכמות רמות כן גם אנחנו מקוים כי יערה עלינו רוח ממרום ומלאה הארץ דעה את ד' ואז נבין בעצם את הדברים האלה. והנני מתחנן לפני קורא בספרי באם ימצא איזה שגיאה להודיעני כא והי' שכרו כפול מן השמים, כי בזה אוכל עוד לתקן בחיים חיותי אם יעזרינו השי"ת להוציא לאור חלק השני, וזה כל מגמתי בהדפסת ספרי לבוא אל האמת כמאמרם מגילה כ"ד בסומא ואבוקה בידו כדי שאחרים יראו לו את הדרך הישרה:
והנה קראתי שם חיבורי בנין שמואל כי זה עיקר בנין ביתי כמאמרם. ליחרב ביתך וליתוב אושפיזך וגם כי ג' חלקים הראשונים המה מיוסדים על עולם שנה ונפש שהם נגד ג' עולמות בי"ע ונגד בינה ת"ת ומלכות שהם ג' שמות אקי"ק יקו"ק אדנ"י כמ"ש הגראז"ל הבאתיו בבתי הנפש פט"ז יע"ש בהגה והוא שם י"ב והוא בגימט' יב"ק כמנין בני"ן, [ועיי"ש עוד בפ"ז ובבית הקרבן ח"א פי"ב ובליקוטי הגר"א ז"ל הנדפס עם ביאור באר יצחק דף קע"א בענין יב"ק ודוק]. והנה יב"ק ה"ס יחוד ברכה וקדושה והוא ממש אותיות בנין רק שנתחלקה הקוף לשני נונין כמ"ש הגראז"ל בליקוטים, בסוד אי"ק עפ"י דברי הזה"ק תצוה ק"פ דיוקנא דילה בתרי נונין רזא דקוף בסוד התרומה תרי ממאה וכן ב"פ מ"ט אתוון דק"ש בבוקר ובערב המה מאה:
והנה הראני השי"ת סי' טוב בעמלי כי באו גם דפי הספר כמנין יב"ק כמ"ש היעב"ץ בסידורו בדיני תקיעת שופר ניצוץ ו' סי' ז' שנזדמן להמחבר דיני שופר בסימן תקפ"ו כמנין שופר להראות סימן טוב מן השמים ובזה אצא בכי טוב ביום שנכפל בו כי טוב ואתן הודי' על חלקי לאלקי השמים על העבר ששם חלקי מיושבי ביהמ"ד ובקשה על העתיד שלא אכשל בדברי תורה חלילה, וישמחו בי חבירי ונהי' אנחנו וצאצאינו וצאצאי עמך בית ישראל מהעוסקים בתורה לשמה לשמור ולעשות, והשי"ת יראינו מתורתו נפלאות, ונזכה לעבדו באמת, ולתקן עולם במלכות, לעמוד לשרת, לכבוד ולתפארת, ולהשיג טעמי תורה מפי עוטה אורה ושכינתו עין בעין נחזה במהרה בימינו אמן כיה"ר:
השמטה
שייך לבית הקרבן ח"ב פ"ד
במ"ש שם שהאשם בא על הרוב בעון גזל, הנה עיין ברש"י ז"ל סנהדרין נ"ז בד"ה נהרג עליו ובמהרש"א ובהרש"ש דגם שפחה חרופה הוא מטעם גזל לר' ישמעאל דס"ל דבשפחה גמורה הכתוב מדבר ומאי מאורסת מיוחדת ואין כאן איסור א"א רק מחמת גזל, והנה באשם גזילות אינו חייב קרבן רק בהודאת עצמו ולדברינו שם בפנים שהאשם בהוד ששם סוד הודי' כמ"ש בבית שער יבוא כמין חומר: