אור ברסלב

בנין שלמה חלק ב· רבי שלמה הכהן מווילנה

סימן כו

סימן כה

בנידון מה שכתבתי בתשובה מ"ז (בדף נ"ה ע"ב) אבל קודם החזרה לא היה מוכרח לומר דר"א ס"ל כן וכו' אין להקשות דהא מתחילה כתבתי שם דאדרבה דגם קודם חזרה היה ס"ל כן ובזה הוכחתי שם דלר"א ע"כ דס"ל דמצטער פטור גם בלילה הראשונה. אבל אינו קושיא דע"כ לא הוצרכתי לזה רק לפי מש"כ בתחילה דתליא לר"א בדון מינה ומינה אבל לפי מש"כ אח"כ דהקישא אפקא מג"ש ואמרינן דג"ש לא אתי רק למחצה וכמו דאיתא (בזבחים מ"ט) מעתה אינו מוכרח ק לומר דר"א ס"ל דדון מינה ואוקי באתרא דאף דסבר דדון מינה ומינה ג"כ אתי שפיר כיון דהג"ש לא נאמר ללמוד סוכה ממצה רק להיפך ורק דאתינן עלה מתורת דאין ג"ש למחצה וכיון דאיכא היקישא להיפך אמרינן דאתי היקשא ואפקיה מג"ש ולא למדין כלל וכלל ממצה ופשוט הוא:

ושם בדף נ"ו ע"א) מש"כ כן נראה כוונתם ז"ל וצריך להוסיף ע"ז ולכאורה נראה דאף לפי דעת הגר"א ז"ל דבעת שיורד גשמים יכול לאכול בבית אף בלילה הראשונה ורק שאחר שיפסקו הגשמים ועדיין הוא קודם חצות מחוייב לאכול כזית בסוכה משום מ"ע דילפינן ט"ו ט"ו מחג המצות. מ"מ נ"ל דמ"מ יש נ"מ בין לילה הראשונה לשאר הלילות דמלבד דיש נ"מ לענין אם נפסקו הגשמים עוד יש נ"מ גם בעת שהגשמים יורדין לענין אם רוצה להחמיר על עצמו ולישב בסוכה בעת שיורד הגשם דבשאר הלילות אסור להחמיר על עצמו ונחשב להדיוט כיון דמראין לו משמים דא"א בשימושך אבל בלילה הראשונה כיון דמ"מ אינו נפטר מן המצוה רק בעת שיורד הגשם ואחר שיפסוק הגשם יהיה צריך לאכול פעם שנית אינו ראיה דאין רוצין בשימושו דהא מ"מ לא יפטור מהמצוה אם לא שירדו גשמים עד חצות והוא אינו יודע זה דאפשר שיפסוק מקודם והלכך אם רוצה להחמיר על עצמו ולישב בסוכה בלא ברכה יכול להחמיר אבל אחר העיון הא ליתא דמ"מ כיון דעכשיו בעת שיורד גשמים נפטר ממצות סוכה ויכול לאכול בביתו מ"מ הא מראין לו משמים דא"א בשימושך דהא מ"מ בעת הירידה פוטרים אותו מן השמים ממצות סוכה והלכך נראה דאסור להחמיר על עצמו ולאכול בסוכה כמו בשאר הלילות. וע"ש בביאורי הגר"א ז"ל ס"ק ה' דדעת המחבר שם דלא הביא כלל לדין דירדו גשמים בלילה הראשונה היינו משום דס"ל דבשביל הג"ש דט"ו ט"ו חייב לאכול כביצה כשיעור הצריך סוכה ולפי הך סברא תו לית לן ראיה לענין ירידת גשמים דיש חילוק בין לילה הראשונה לשאר לילות ואפשר דאינו מחוייב להמתין כלל עד חצות דשמא יפסקו גשמים רק כיון שאכל בבית כזית בשביל חיוב אכילת פת שחייב בכל יו"ט יכול לילך ולישן בביתו ואינו צריך להמתין כלל. ולפי זה ג' שיטות בדבר א' שיטת הרא"ש והר"י בתוס' בסוכה שם (ובברכות דף מ"ט) והסמ"ק דחייב לאכול בסוכה בעת שיורד הגשם ולברך עליה. ב' שיטת התוס' בסוכה שם והרשב"א דבעת שיורד הגשם יכול לאכול בבית אם רוצה לאכול אך דמחוייב להמתין עד חצות דשמא יפסקו הגשמים וגם מחוייב לעמוד על עצמו שלא לאכול הרבה דלא יהיה הכזית שיאכל בסוכה אכילה גסה. ג' שיטת הסמ"ג והאור זרוע וש"פ והוא דעת המחבר ז"ל דאינו צריך אפילו להמתין ורק אם אירע שפסקו הגשמים ועדיין לא אכל אז הוא מחוייב לכנס בסוכה ולאכול כזית. ונ"ל עוד דאף אם כבר אכל כזית ונפסק הגשמים ויכול לאכול בסוכה בוודאי מחוייב לכנס בסוכה ולאכול כזית ולקיים המ"ע דהא בפסח נמי אם לא היה לו מצה שיוצאין בה יד"ח רק מצה עשירה וכדומה ואכל ממנה כדי שביעה מ"מ אם הגיע לו מצה שיוצאין בה יד"ח לאחר זה בוודאי מחוייב לאכול כזית ולברך עליה אם הוא עדיין קודם חצות וא"כ בסוכה נמי דכוותיה:

ודע דלכל הג' שיטות הנ"ל עדיין לא מצינו לשום דעה מהנ"ל דיהיה מחוייב להמתין שלא לאכול עד שיפסקו הגשמים דאפשר דכיון דהגיע צאת הכוכבים דמוטל עליו מצות קידוש ולאכול פת כשאר יו"ט אפשר דיכול לאכול בביתו ולקדש ורק דאח"כ צריך להמתין ולא לישן דשמא יפסוק הגשמים ויהיה חייב לאכול כזית בסוכה:

ואכן שיטה רביעית יש למהרי"ל וכן דעת הגר"א ז"ל בביאוריו ובס' מעשה רב דאסור לאכול כלל ורק דצריך המתין עד חצות דשמא יפסקו הגשמים:

תוכן העניינים

בנין שלמה חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה