אור ברסלב

בנין שלמה חלק א· רבי שלמה הכהן מווילנה

סימן מב

סימן מא

לכבוד מר אחי הרב הגאון המפורסם וכו' סגן הכהנים מוה' בצלאל הכהן מ"יץ דפ"ק ווילנא.

באתי להשיבו ע"ד אשר תמה על הרמב"ם ז"ל בהלכות עבודת יוה"כ שלא הביא הדין שנחלקו בו ר' יהודה ור"ש אי ווידוי של שעיר המשתלח מעכב דלר"י דהלכתא כוותיה לגבי ר"ש לא מעכב דיעמד חי לפני ד' לכפר עליו קאי אכפרה של שעיר הפנימי ולא אכפרת דברים [ומיהו צ"ע על הברייתא (יומא ל"א ע"ב) דיליף שם דקרא דוכפר בעדו ובעד ביתו דכתיב גבי פרו היינו כפרת דברים מג"ש דשעיר המשתלח דכתיב שם לכפר עליו והתם בוודאי היינו כפרת דברים והיינו ע"כ כר"ש וכמו שכתב שם התוס' ישינים וכמו שאמר לי כת"ר נ"י וזהו דבר תימה דבתו"כ על קרא הנ"ל ג"כ איתא בהאי לישנא וכל לשון הברייתא שם הוא לשון התו"כ בפ' אחרי על הך קרא גופיה וידוע דסתם ספרא היינו ר"י ור"י הא סבר להיפך וצע"ג] ולע"ד לא קשה מידי דהא ברפ"ק דיומא אמרינן דלמ"ד המילואים כל הכתוב בהן מעכב בהן סמיכה מעכבה בהן אבל למ"ד דכל שאינו מעכב לדורות אינה מעכבת גם במילואים סמיכה לא מעכבה וכן קיי"ל להלכה דלדורות סמיכה לא מעכבה לד"ה ומשמע דאף בקרבן ציבור דאל"כ מ"ט דלא מעכבה במילואים דהא מילואים קרבן ציבור הוא וכל שמעכב לדורות בוודאי הי' מעכב במילואים לדברי הכל וע"כ דבציבור נמי סמיכה לא מעכבה וידוע דלא גמירי רק ב' סמיכות בציבור סמיכה של פר העלם וסמיכה של שעיר המשתלח וכדאמרינן במנחות ד' צ"ב אליבא דר"י ע"ש וכיון דהסמיכה עצמה של שעיר המשתלח לא מעכבה כ"ש הווידוי דהא הוידוי בעת הסמיכה הוא וכמו דכתיב בתורה וסמך אהרן את שתי ידיו על ראש השעיר החי והתודה עליו והסמיכה והוידוי הכל מצוה אחת היא וכיון דסמיכה לא מעכב ממילא הווידוי נמי לא מעכבי ומעתה לא הוצרך רבינו הגדול להביא זה כיון דכבר פסק בפ"ג מה' מעשה קרבנות הל' י"ב דסמיכה לא מעכב ולא חילק בין סמיכה דקרבנות יחיד ובין סמיכה דקרבנות ציבור ממילא ידעינן דהסמיכה של שעיר המשתלח ג"כ לא מעכב וממילא ידעינן גם על הווידוי:

ומה שהעיר כת"ר נ"י עוד דלמה לא היה ווידוי גם בשעיר הפנימי על טומאת מקדש וקדשיו וכמו בפר דהי' ווידוי על טומאת מקדש וקדשיו של הכהנים אך קושיא זו אינה רק לר' יהודה בסופ"ק דשבועות דהווידוי של הפר ג"כ הי' על טומאת מקדש וקדשיו אבל על שאר עבירות כולם נתכפרו בשעיר המשתלח אבל לר"ש שם דהוידוי של הפר הי' על שאר עבירות לק"מ דבשאר עבירות הווידוי של שעיר המשתלח מכפר על ישראל ולא צריך ווידוי דשעיר הפנימי] במח"כ נראה דלק"מ דהא גמירי דשתי סמיכות בציבור ותו לא וכיון דליכא סמיכה ליכא ווידוי אבל הפר הוא קרבן יחיד ולפיכך היה ווידוי ובכל קרבנות יחיד היה הווידוי בעת הסמיכה וכמו דאמרינן ביומא ד' ל"ג ומתוודה על עולה עון עולה ועל חטאת עון חטאת ולא גרע הפר של כה"ג משאר חטאת יחיד וקצת צ"ע דלמה צריך ללמוד בג"ש דכפר היינו כפרת דברים תיפוק ליה דהא בכל החטאות היה צריך ווידוי בעת הסמיכה והווידוי זה דאורייתא הוא וכמו שכ' הרמב"ם בה' תשובה דמ"ע מה"ת להתוודות על הקרבן דכתיב איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם והתוודו את חטאתם אשר עשו וכיון דדם הפר מכפר על טומאת מקדש וקדשיו ממילא צריך להתוודות על עון זה בעת הסמיכה אבל לפי מש"כ לעיל בשם התוס' ישינים דברייתא זו ע"כ ר"ש היא ניחא דהא ר"ש סבר דהווידוי היה מכפר על שאר עבירות ולא דמי לכל הווידוים של קרבנות יחיד דכפרה אינו אלא בדם והווידוי היה משום דהמצוה להתוודות על הקרבן והלכך לא מצינו בשום מקום בתורה דהווידוי נקרא כפרה משום דאינו מכפר באמת וגם לא הוזכר הווידוי בפירוש בתורה דצריך להתוודות בעת הסמיכה משום דהתורה סמכה על קרא דהתוודה אבל בפרו של אהרן דכתיב וכפר בעדו ובעד ביתו דקרי ליה רחמנא כפרה ס"ל לר"ש דהווידוי עצמה היה מכפר לבד הדם דהדם היה מכפר על טומאת מקדש וקדשיו והווידוי היה מכפר על שאר עבירות והלכך שפיר צריך ללמוד משעיר המשתלח כלומר דכמו בשעיר המשתלח הווידוי עצמו מכפר ה"נ בפר ושני הווידוים על שאר עבירות אך דזה על הכהנים וזה על ישראל אבל לר"י לא יליף באמת משעיר המשתלח מתרי טעמי דחדא דקרא דלכפר עליו דכתיב גבי שעיר המשתלח לא קאי על הווידוי רק על הדם של שער הפנימי ועוד דלדידיה לא צריך ללמוד דצריך כפרת דברים דפשיטא דלא גרע מכל החטאות היחיד דצריך ווידוי:

ונ"מ לדינא נ"ל לענין אי הווידוי של הפר מעכב דלר"י לא מעכב כמו שאר סמיכה דאינו מעכב הסמיכה ולא הווידוי אבל לר"ש דהוידוי עצמה מכפר כפרה בפני עצמו בוודאי מעכב כמו דם הפר עצמו. ובזה שכתבתי יש לומר פרפרת אחת במה דנחלקו ר"י ור"ש בקרא דיעמד חי לפני ה' לכפר עליו דר"י ס"ל דהווידוי אינו מעכב והא דכתיב יעמד חי לכפר עליו קאי על דמו של שעיר הפנימי ור"ש דריש ליה לווידוייו של שעיר המשתלח וס"ל באמת דהווידוי מעכב נ"ל די"ל בפשיטות דלשיטתייהו אזלי דבמנחות (דף צ"ב) פליגי שם ר"י ור"ש בברייתא בב' הסמיכות דגמירי דאיכא גבי קרבנות ציבור מי הם דר"ש ס"ל דב' הסמיכות הם פר העלם של ציבור ושעירי עבודת כוכבים ור"י פליג וס"ל דשעירי עבודת כוכבים אין בהם סמיכה ואת מי אביא תחתיהם שעיר המשתלח ואמר לו ר"ש דהאיך אפשר דשעיר המשתלח בכלל הב' סמיכות הא סמיכה אינו אלא בבעלים וזה אהרן ובניו סומכין בו [ומיהו תיבת ובניו בגמ' שם צל"ע דהא לא סמך עליו אלא הכה"ג בלבד ואולי דר"ל אהרן בדורו ובניו ר"ל הכהנים הגדולים שעמדו אחר אהרן ומיהו לשון הגמ' אינו סובל פי' זה ועדיין צ"ע] ור"י השיבו אף זה אהרן ובניו מתכפרין בו ור"י לשיטתו אזיל דגם הכהנים היה להם כפרה בשעיר המשתלח בשאר עבירות והיוצא לנו משם דר"י סבר דסמיכה זו של שעיר המשתלח היה כמו כל הסמיכות ונחשב מב' הסמיכות שהיה בציבור וכיון דקי"ל דסמיכה לא מעכב גם סמיכה זו לא מעכב וממילא גם הווידוי לא מעכב והוידוי היה כמו בכל הקרבנות יחיד שהיה מתודה עליו על החטא שמביא הקרבן עליו והא דהוצרך התורה לפרש זה משום דבציבור לא מצינו סמיכה על כל החטאות שהיו מביאין בר"ח וברגלים קמ"ל הכא דהכא בעי סמיכה וגם ווידוי אבל אינו מעכב וממילא צ"ל דלר"י ע"כ דהווידוי לא היה בא לכפרה רק דמצוה להתוודות דאל"כ למה באמת אינו מעכב וצ"ל דס"ל לר"י דשעיר המשתלח בעצמו מכפר בלא הווידוי ולפיכך צריך ר' יהודה לפרש קרא דלכפר עליו קאי אדם של שעיר הפנימי דליכא לפרש אווידוי של שעיר המשתלח כאו דדריש ר"ש דהא אינו מכפר כלל אבל ר"ש לשיטתו דס"ל דלא היה סמיכה כלל דהא סמיכה אינו אלא בבעלים וצ"ל דגזה"כ הוא הכא דבעי סמיכה משום דהיה ווידוי ועיקר המצוה היה הווידוי וממילא היה צריך לסמוך והלכך שפיר מעכבא דבסמיכה איכא קרא דלא מעכבא אבל הכא ליכא מיעוטא ועוד כיון דהווידוי היה לכפר שפיר מעכבא כמו כפרה דדם דמעכבא ולפיכך דריש לקרא דלכפר עליו דקאי על שעיר המשתלח וזה כפתור ופרח:

וע"פ מש"כ יתיישב לנו עוד דקדוק נכון דברייתא דשבועות י"ג דר"י אמר שמתכפרין בשעיר המשתלח ולא הזכיר הווידוי ור"ש הזכיר הווידוי ואמר כשם שווידוייו של שעיר המשתלח מכפר אבל לפי מש"כ ניחא דר"י ס"ל באמת דהווידוי אינו מכפר רק השעיר בעצמו והיוצא לנו מדברינו דנ"מ בין לר"י ובין ר"ש בה' דברים לר"י הווידוי של שעיר המשתלח אינו מכפר ולר"ש מכפר. ב' לר"י אינו מעכב ולר"ש מעכב. ג' לר"י גם הכהנים מכפרין בשעיר המשתלח ולר"ש הכהנים אין להם כפרה בשעיר המשתלח. ד' לר"י הווידוי של פר אינו מכפר ולר"ש מכפר על שאר עבירות על הכהנים. ה' לר"י אינו מעכב הווידוי של פר ולר"ש מעכב. ועפ"ז יתיישב הטיב דברי הרמב"ם כיון דפסק בפ"ג מה' מעשה הקרבנות הלכה י"ב דסמיכה לא מעכבא וגם פסק שם בהלכה ו' דהב' סמיכות של ציבור היינו פר העלם ושעיר המשתלח כר' יהודה ממילא שמעינן דהסמיכה של שעיר המשתלח וגם הווידוי לא מעכבא וכל זה נראה לי ברור בעז"ה. הנלע"ד כתבתי אחיו הצעיר שלמה הכהן מ"ץ דפ"ק ווילנא ביום א' י"ג תשרי תרל"ז לפ"ק:

הלכות סוכה

תוכן העניינים

בנין שלמה חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה