אור ברסלב

בנין שלמה חלק א· רבי שלמה הכהן מווילנה

סימן טו

סימן יד

שאלה הא דקייל"ן דמחיצה תלויה אינה מתרת רק דר במים אם מה"ת לא הוי מחיצה או דאינו אלא מדרבנן:

תשובה בפ"ק דסוכה דט"ז ע"א תנן דהמשלשל דפנות מלמעלה למטה אם הי' גבוהות מן הארץ ג' טפחים פסולה ומבואר בגמרא הטעם משום דס"ל לת"ק דמחיצה תלויה אינה מתרת בסוכה ומבואר מזה דאף מחיצה של י' ממש מ"מ אם היא תלויה ג' מן הקרקע לא הוי מחיצה דמחיצה שהגדיים בוקעין בה לא הוי מחיצה לרבנן:

ויש להסתפק אי הלכתא גמירי לה מסיני דמחיצה תלויה לא הוי מחיצה ונ"מ דהזורק מר"ה לתוכה פטור דלא הוי רה"י כלל היכא שהמחיצה תלויה או דילמא מדאורייתא הוי מחיצה רק דרבנן גזרו דלא הוי מחיצה כגון לענין סוכה דפסולה או כגון לענין בור שבין שתי חצירות דאמרינן דלא מהני מחיצת הכותל שבניהם משום דהוי מחיצה תלויה אבל לא להקל

וקצת משמע שם בסוגיא דאינו אלא מדרבנן מדאמרינן שם ע"כ לא אמר ר' יהודה התם אלא בעירובי חצירות דרבנן אבל בסוכה דאורייתא לא וכן איפכא ע"כ לא אמר ר' יוסי הכא אלא בסוכה דאסור עשה אבל בשבת דאסור סקילה לא עיי"ש ואי הוי הלמ"מ דמחיצה תלויה לא הוי מחיצה לא הוי שייך כלל לחלק בין עשה לאסור סקילה כיון דלא הוי מחיצה כלל איך נסמוך ע"ז אפי' באסור דרבנן. ודוחק גדול לומר דבזה פליגי עם הת"ק דת"ק ס"ל דהלכה היא והם לא ס"ל דהלכה היא אלא מדרבנן אסרו מחיצה תלויה והלכך מסתבר לכל אחד להקל למר בעירובי חצירות דרבנן ולמר בסוכה דאסור עשה אבל לרבנן דאסרו הכא והתם ס"ל באמת דמן התורה הוא דזה דוחק גדול הוא לומר דפליגי בהלכה דמר אית ליה הלכה ומר לית ליה הלכה.

וכן ראיה מהא דהקילו חכמי' להתיר מחיצה תלויה במים ואי הוה דאוריי' מאי שייך להקל במים כיון דלא הוי מחיצה כלל ואף די"ל דהתם היינו טעמא משום דליכא בקיעת גדיים רק בקיעת דגים ובקיעת דגים לא שמה בקיעה מ"מ משמע דעיקר הטעם משום דבמים איסור דרבנן הוא ואינו אלא כרמלית משו"ה הקילו חכמים כן דלא"ה מאי קל שהקילו חכמים בו הא במים הוא באמת מחיצה גמורה דבקיעת דגים לא שמה בקיעה ואין כאן קולא כלל אלא וודאי דמשום זה לחודא לא הוה סמכינן עלה אי לאו טעמא דבמים דרבנן הוא מצאו חכמים מקום להקל א"כ ש"מ לכאורה דמחיצה תלויה אינה אלא אסורא דרבנן דאל"ה לא הוה שייך להקל אף במקום אסור דרבנן אך כל זה אינם ראיות גמורות והדבר צריך תלמוד:

ואין להביא ראיה מהא דביציאתא דמישן דאין מטלטלין בהם אלא בארבעה ובשבת ק"א ע"א) אם אין בפחות משלשה ארבעה ומשמע מרש"י שם דאף דאיכא י' ברוחב ד' לא מהני משום דהוי מחיצה תלויה דכתב שם רש"י וז"ל ולא אמרן כו' ואפילו יש ברחבו י' גובה לא משתר' כיון דתחתונות לאו מחיצה נינהו הוי ליה תלויה עכ"ל הרי בהדיא דאף דאיכא י' ברוחב ד' מ"מ כיון דגבוה ג' מן הקרקע לא הוי מחיצה וא"כ משמע אדרבה לכאורה דפסול דאורייתא הוא אבל גם הא לא איריא דאיכא למימר דלא קאמר אלא דאסור לטלטל בהן מדרבנן משום דהוי מחיצה תלוייה אבל מ"מ מדאורייתא רה"י גמור הוא והזורק מר"ה לתוכו חייב כן היה נ"ל לומר לכאורה אמנם מרש"י שם משמע להדיא דס"ל דלא הוי רה"י כלל שכתב וז"ל אין מטלטלין בתוכן דלאו רה"י נינהו משמע דלא הוי רה"י כלל ואף מדאורייתא דאל"כ הא הוי רה"י אלא דרבנן גזרו לטלטל. ודוחק גדול לומר דרש"י ז"ל ס"ל דלא הוי רה"י מדרבנן לענין לטלטל אבל מדאורייתא הוי רה"י דזה אינו במשמע מלשון רש"י. וכן משמע עוד באמת בסוגיא מדאקשינן ולימא גוד אחית מחיצתא מי לא תניא ר"י בר"י אומר נעץ קנה וכו' חייב ואם איתא דלא קאמר אלא דאסור לטלטל מדרבנן אבל מדאורייתא הוי מחיצה מאי קושיא מר"י בר"י הא ר"י בר"י לא איירי אלא לענין חיוב דאורייתא ולענין חיוב דאורייתא אף רב הונא מודה אלא וודאי דפשיטא ליה להש"ס דרב הונא לגמרי קאמר דלא הוי רשות היחיד ואף הזורק מן הרה"ר לתוכו פטור ומזה הוציא רש"י ז"ל לפרש דלאו רה"י נינהו וא"כ ש"מ מזה דמחיצה תלויה לא הוי מחיצה כלל אף מן התורה והזורק מר"ה לתוכו פטור:

וכן ראיה מהא דמתרץ דרב הונא ס"ל כחכמים דפטרי בקנה ומשמע דגם בהא דרב הונא פטור הזורק ואף דאיכא עשרה ברוחב ד' [אמנם יש להסתפק בנעץ קנה בים ובראשו טרסקל אי הוי רה"י או לא משום דאפשר דגם חכמים מודו דהוי רה"י ואף דהוי מחיצה תלויה מ"מ אמרינן גוד אחית לענין לחייב הזורק מר"ה לתוכו כיון דליכא התם בקיעת גדיים ורק בקיעת דגים ובקיעת דגים לא שמה בקיעה או אפשר דהך סברא לא מהני רק בדבר שצריך מחיצה מדרבנן אמרינן הך סברא אבל לעשותו רה"י מדאורייתא לא אמרינן כן וצ"ע בזה] וא"כ ש"מ לכאורה מדברי הש"ס ומרש"י דלשם דמחיצה תלויה מדאורייתא לא הוי מחיצה. ובהיות כן יש לתמוה לכאורה על דברי התוס' ב עיר ובין ל"ג ד"ה דהדר זקיף וכן בתוס' שבת (דף מ"ט ע"ב ד"ה הם העלו] על הא דאמרינן שם דהדר זקיף הלכך למעלה מעשרה לא הוי עירוב דהוא בר"ה ועירובו ברה"י וכתבו התוס' וא"ת והיכא חשיב למעלה מי' רה"י הא גדיים בוקעין בו תחתיו ותירצו שם בתירוץ השני דמיירי שיש גובה י' באותו זקיפה ותו לא איכפת לן אם גדיים בוקעין בו או לא וחשיב רה"י ואף דגדיים בוקעין בו מידי דהוה אעגלות המשכן דהן רה"י ואף דתחתיהן ר"ה כ"כ התוס' שם. ותמוה לכאורה דמה בין זה לביצאתא דמישן דג"כ גבוהות י' אף ממקום שעלו לרוחב ד' לפירש"י שם ואעפ"כ אמרינן דלא הוה רה"י מטעם שהגדיים בוקעין בו והוא קושיא עצומה לכאורה על דברי התוס' ואף דראית התוס' ברורה מעגלות המשכן מ"מ על עגלות המשכן גופא קשיא דאמאי הוה רה"י הא תחתיהן הוה ר"ה א"כ הוה מחיצה תלויה כיון דהיו גבוהות מן הקרקע ג'. וכבר עלה בדעתינו לתרץ ולחלק בין רה"י שאין בו חלל רק הוא גוש אחד רחב ד' וגובה יו"ד כמו גבי אילן דאיירי התוס' וכי"ב בזה כתבו התוס' דלא אכפת לן אם הגדיים בוקעין בו דרה"י בכ"מ שהוא הוה רה"י בין מלמטה ובין מלמעלה כיון שאינו צריך כאן למחיצות. וקצת סמוכין יש לדברינו מהא שכתב רש"י בשבת (דף ה ע"ב) דעיקר הטעם דגדר שהוא רוחב ד' וגובה י' הוא רה"י מטעם דאמרינן גוד אסיק מחיצתא והוי כמוקף מחיצות [יעו"ש דכן מבואר ברש"י שם ד"ה קמל"ן וכן כתבו בשאר מפרשים ז"ל] וא"כ מאי אכפת לן דהגדיים בוקעין בו תחת הגדר מ"מ הא הגדר עצמו אינו רה"י אלא דאמרינן דעל הגדר הוי כמוקף והגדר עצמו הוה כקרקע רה"י וא"כ תחת המחיצות ליכא בקיעת דגים כלל אבל בביצאתא דמישן דהוא רה"י שיש בו חלל ואינו רה"י אלא מצד המחיצות וכיון דהמחיצות הם תלויות לא הוה מחיצות דמחיצה שהגדיים בוקעין בה לא הוה מחיצה והוי כחלל בלא מחיצות והלכך לא הוי רה"י כלל. ועגלות המשכן נמי ואף דהן היו רה"י ע"י היקף מחיצות מ"מ הא מכוסות היו מלמעלה כדאמרינן בשבת ד' צ"ח והלכך לא אכפת לן בבקיעה והוי כרשות בפני עצמה והעיר לזה ג"כ מופלג אחד מפ"ק אכן קשה לחדש סברא כזאת שלא נמצא בדברי הראשונים ז"ל:

וראיתי במג"א בסי' (שמ"ה ס"ק א') שכתב וז"ל נעץ קנה גבוה יו"ד ובראשו טרסקל רחב ד' לא אמרינן גוד אחית מחיצתא דהו"ל מחיצה שהגדיים בוקעין בה אבל הטרסקל עצמו גבוה יו"ד ורחב ד' גם מה שתחתיו הוי רה"י עכ"ל ונרשם תוס'. והנה הגאון בעל תוס' שבת שם הבין שהמג"א כיון לדברי התוס' שם דף ק"א ע"א ד"ה וזרק וקצת משמע בס' תו"ש הנ"ל דכן היה נרשם בהמג"א שלו תוס' שבת דף ק"א וע"כ תמה עליו דמד' התוס' שם אין ראיה כלל דהתוס' לא מיירי שם אלא לר"י בר"י דס"ל דאפי' אם אין בטרסקל י' הוי רה לענין הזורק מרה"ר עליו ס"ל נמי דהיכא דיש בטרסקל י' אלא ביצאתא דמישן הוי רה"י אפילו לטלטל אבל לרבנן לעולם אימא לך דאף ביש גבוה י' לא הוי רה"י אפילו לזרוק משום דהוי מחיצה תלויה כן תמה עליו בס' תוספות שבת הנ"ל:

אכן לולי דברי הגאון בעל תו"ש הנזכר הייתי אומר דהמג"א כיון לדברי התוס' דעירובין הנזכר [וכן בתוס' בשבת דף מ"ט וצ"ט ע"א ד"ה שתי גזוזטראות] דכתבו שם דאם יש מחיצה י' למעלה מהגזוזטראות לא חיישינן לבקיעת גדיים. שוב ראיתי דהתו"ש בעצמו מסיק הכי די"ל דהמג"א כיון לד' התוס' (בדף צ"ט ע"ב) הנזכר אך דכתב שם דיש ט"ס במג"א במה שכתב דגם מה שתחתיו הוי רה"י דהא בעגלות המשכן דהם רה"י מ"מ תחתיהן רה"ר וכן ר"י בר"י לא אמר אלא אם זרק ונח על גביו חייב ולא בנח תחתיו ויפה כיון בזה הגאון בעל תוס' שבת אך מה שמשמע שם בדבריו דגם על גביו לא הוי רה"י לרבנן אלא בתוך הטרסקל דווקא ולכן הגיה דצ"ל במג"א דאם יש יו"ד בתוכו הוה רה"י ולא הבנתי דבריו דהא הדבר פשוט דגם על גביו הוי רה"י דהא העגלות על גביהן הוי רשות היחיד וצ"ע:

ולפ"ז יצא לנו מדברי המג"א ותוס' שבת הנ"ל דכל מחיצה התלויה כמו במשלשל דפנות מלמעלה למטה בתוך המחיצות ועל גביהן הוי רה"י דאורייתא אבל תחתיהן באויר שתחת המחיצות בין באויר שתחת המחיצות ובין באויר שתחת החלל במקום שכלתה המחיצה לא הוי רה"י ואפשר דהוי רה"ר גמורה וראיה מהעגלות דמשכן דאמרינן דתחתיהן ר"ה [ולקמן נדבר במשלשל דפנות מלמעלה למטה דקי"ל דפסולה אם גבוה ג' מן הארץ מ"מ יש להסתפק אי מותר לישב באויר שבין הדפנות כגון ע"ג עמוד וכיוצא בזה כיון שבתוך המחיצות הוי רה"י ולקמן יבואר בס"ד] ולפ"ז צ"ל דגבי ביצאתא דמישן הוי רה"י דאורייתא אלא דאסור לטלטל מדרבנן וגם בדין שכ' המג"א בטרסקל י' דהוי רה"י מ"מ אסור לטלטל מדרבנן [ולפ"ז י"ל דגם בסוכה הכי הוא דאף ביושב למעלה בתוך המחיצות מ"מ פסול מדרבנן דמדרבנן נחשב למחיצה תלויה ובזה פליגי ר' יוסי ורבנן במשנה דסוכה אבל ביושב למטה באויר שתחת המחיצות פסול מן התורה ואפשר דר' יוסי לא פליג בזה כלל וא"ש הסוגיא דלשם במה דאמרינן ר' יוסי ור' יהודה אמרו דבר אחד והיינו משום דשניהם לא פליגי אלא באיסור דרבנן וק"ל] וצ"ל לפ"ז הא דמקשה מר"י בר"י על רב הונא. כמ"ש התוס' שם כיון דלר"י בר"י הוי רה"י דאורייתא אפילו בפחות מי' א"כ ביו"ד מדרבנן נמי הוי מחיצה דרבנן לא החמירו אדאורייתא אלא בחד דרגא ומזה ג"כ ראיה לדברי המג"א דאם גבוה י' הוי מחיצה גם לרבנן דאל"כ יהיה פלוגתא רחוקה דלרבנן לא יהיה רה"י כלל ולר"י בר"י הוה רה"י גם לטלטל והלכך לפ"ז אפילו אי נימא דהמג"א כיון לדברי התוס' דשבת ק"א וכמו שהיה הגי' לפני הגאון בעל תו"ש נמי א"ש ראייתו דכיון דכתבו התוס' דר"י בר"י ס"ל דבי' הוי רה"י גם לטלטל א"כ לכל הפחות גם לרבנן הוי רה"י לזרוק מיהת דאל"כ הוי פלוגתא רחוקה וז"ב:

מ"מ היוצא לנו מדברי המג"א ובעל התו"ש דבאיכא י' אף בגדיים בוקעין בו הוי רה"י בתוך המחיצות, לכל הפחות ולפי גרסתנו במג"א אף תחתיו במקום שכלתה מחיצה הוי רה"י עד הקרקע אמנם כבר כתב בעל תוס' שבת דטס"ה במג"א כמ"ש לעיל בשמו] א"כ נסתר מה שכתבנו לעיל לחלק בין רה"י שהוא גוש אחד לבין רה"י שהוא ע"י מחיצות ובתוכו חלל דהרי בטרסקל דהוא רה"י ע"י מחיצות ואעפ"כ כתב המג"א דהוי רה"י דאורייתא

וגם נדחה מ"ש לעיל לחלק בין רה"י שהוא סתום תחתיו דשם לא אכפת לן אם הגדיים בוקעין בו כמו בעגלות דהיו סתומין וכן בטרסקל דהוא סתום למעלה אבל בהיכא שפתוח לא הוי מחיצות אפילו מן התורה ובזה יישבתי הקושיא מביצאתה דמישן דהתם הוי כפתוח כיון שהוא פחות מד' והוי כשפוע אהלים וא"כ לפ"ז יהיה מוכרח לומר דבטרסקל שהוא גבוה י' דאמרינן דהוי רה"י דווקא על גביו הוי רה"י משום דלמעלה סתום הוא אבל בתוכו לא הוי רה"י דהא למטה פתוח הוא והרי ראינו להדיא דדעת המג"א ז"ל והתוס' שבת אינו כן וגם לפי הגהת הגאון בעל תו"ש לא פליג אלא תחתיו אבל בתוכו מודה ואדרבה ס"ל דתוכו עדיף מעל גביו דעל גביו לא הוי רה"י ובתוכו הוי רה"י

ודע הא שמצויין בעין משפט על דברי רב הונא בביצאתא דמישן מיימוני וטור ושו"ע טס"ה דאדרבה כל הפוסקים פסקו דלא כרב הונא אלא כאביי החולק שם על רב הונא דזה לא מקרי מחיצה שהגדיים בוקעין בו כיון דלא ניחא תשמישתיה להלוך תחת השפוע ואף ביבשה כה"ג כגון בעמוד שהוא רחב ד' וגובה י' ובג' סמוך לקרקע אינו רוחב ד' הוי רה"י ומותר אפילו לטלטל בו משום דלא מקרי מחיצה שהגדיים בוקעין בו משום דאין נוח להלוך תחת השפוע דאין דרך להתחכך ולילך תחת העמוד וכן מבואר ברש"י הטעם וא"כ בספינה שהיא עומדת בכרמלית וגם ליכא התם בקיעת גדיים רק בקיעת דגים לא כ"ש דמותר לטלטל ומשמע דלגבי ספינה דאפילו גבוה ג' בלא שפוע ונוח להלוך תחתיו אם היתה עומדת ביבשה מ"מ כיון שהיא עומדת בים דאין שם רק בקיעת דגים מותר לטלטל בה. אמנם כל זה בדאיכא י' אבל בדליכא י' לענין אי הוי רה"י דאורייתא יש להסתפק וכמ"ש לעיל דהך סברא דבקיעת דגים לא שמה בקיעה לא נאמר אלא בדבר דהוי מחיצה מן התורה רק דאנו צריכין להתיר אסורא דרבנן וכמו בכותל שבין שתי חצירות או בספינה דאיכא י' דבלא"ה הוא רה"י דאורייתא וכמש"ל אבל בדליכא י' לעשותו רה"י דאורייתא ע"י גוד אחית יש להסתפק דאפשר דלא אמרינן גוד אחית כלל לרבנן לעשותו מחיצה דאורייתא וכן יש להסתפק בעמוד שאינו גבוה י' רק עם השפוע שלו אי הוי רה"י דאורייתא דאפשר דהך סברא דאמרינן משום דלא ניחא תשמישתיה לא מהני אלא בדאיכא י' ונ"מ לענין אסור טלטול דרבנן אבל בדליכא יו"ד לענין לעשות רה"י דאורייתא אפשר דלא אמרינן הכי וקצת משמע כן שם בברייתא דשבת ק"א דאמר שם דווקא עמוד גבוה י' ורחב ד' וכו' וזרק ונח על גביו חייב משמע הא אי ליכא יו"ד רק עם השפוע לא אמרינן הכי וצ"ע בזה. וכן מבואר כל זה ברמב"ם פ"ה הל"ד ובמג"א סי' שמ"ה ס"ק ד' ובס' תו"ש שם ס"ק ב' ומיהו תימא לי אמאי השמיטו הרי"ף והרא"ש וכן הטור ושו"ע הך דינא דביצאתא דמישן וכן הך דינא דעמוד שם דמ"נ בין דס"ל דהלכה כאביי וכדעת התוס' ז"ל ובין דס"ל הלכה כרב הונא דאין מטלטלין בו אלא בארבעה הו"ל להביא דין זה ולפסוק הלכה כמי דהא נ"מ גדולה לדינא אי מותר לטלטל בספינה שמשופעת והולכת מתחתיה עד שבשעור גובה ג' סמוך לקרקע אין ברוחבה ד' וצע"ג. מיהו דברי העין משפט צ"ע דהא בטוש"ע ליתא כל דין זה וברמב"ם דהביא דין זה מ"מ הא פסק כאביי ולא כרב הונא:

ועיין בס' תוס' שבת שם ס"ק ב' כתב גבי עמוד דדוקא על גביו הוי רה"י אבל תחתיו לא הוי רה"י ודבריו צל"ע דמפני מה לא. דכיון דאמרינן דלא מקרי בקיעת גדיים ואמרינן גוד אחית מחיצתא א"כ למטה אמאי לא הוה רה"י וצ"ל דס"ל לבעל התוספות שבת דהא דאמרינן גוד אחית היינו לעשות למעלה רה"י במקום שהוא סתום אבל למטה במקום הפתוח לא הוי רה"י וצ"ע בזה מיהו מסיק שם בס' תוס' שבת דאפשר דהיינו דווקא אם אין בו י' רק עם השפוע אבל ביש עמוד י' ברוחב ד' לבד השפוע אפשר דאף תחתיו הוי רה"י וכמו בגזוזטרא או דיש לחלק דגזוזטרא שאני דהמחיצה נעשה לך לשם כך משא"כ בעמוד וכמו שמחלק המהרש"א ז"ל שם בסוגיא על דברי התוספות בד"ה וזרק ונח וע"ש:

ומדבריו ז"ל אלו נלמד בהדיא דס"ל דגם באין י' רק עם השפוע ג"כ הוי רה"י על גביו מיהת וצ"ע דמנ"ל הא דהא בברייתא עמוד גבוה י' ורחב ד' תניא משמע דווקא דגבוה י' ורוחב ד' לבד השפוע [וכן פרש"י שם] התם הוא דהוי רה"י וצ"ע:

ודע דיש להסתפק בעמוד שיש בו יו"ד ברוחב ד' לבד השפוע או אפילו באין בו יו"ד רק עם השפוע לדעת בעל התו"ש שם דהוי רה"י מ"מ יש להסתפק אי מותר לטלטל בו ע"ג וכמו בספינה או דלמא לטלטל אסור ומצד הסברא נראה דמותר דע"כ לא מחלק המהרש"א בין עמוד לגזוזטרא היינו להחלל שלמטה משום דאין המחיצות נעשה לשם כך אבל למעלה בוודאי רה"י גמור הוא ומותר גם לטלטל הנלע"ד כתבתי בעז"ה:

תוכן העניינים

בנין שלמה חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה