אור ברסלב

בנין שלמה חלק א· רבי שלמה הכהן מווילנה

סימן ז

סימן ה

הנה שאלני חכם אחד והוא ניהו הרה"ג מד"א בווילייקא הסמוכה לפה] דאמאי לא הוזכר בגמ' ובד' הפוסקים ז"ל לגבי תפילין דבעינן שיהיו נאים ומהודרים דלכאורה לא גרעי מס"ת ומשאר מצות דאמרינן בשבת (דף קלג) דזה אלי ואנוהו התנאה לפניו במצות עשה לפניו סוכה נאה ולולב נאה ושופר נאה ציצית נאה ס"ת נאה וכו' וא"כ אמאי לא הזכיר נמי תפילין נאים ובאמת שזהו דבר שראוי להתעורר עליו ואכן לענ"ד יש להעיר עוד דאמאי לא הזכיר נמי גבי תפילין דצריך לכתוב הפרשיות לשמו בדיו נאה בקולמוס נאה בלבלר אומן כמו דתני שם בברייתא אצל ס"ת ואגב אורחיה יש להתעורר ולהבין כוונת הברייתא שם וכתוב בו לשמו דלענין מאי קאמר לשמו דאין לומר דהכוונה דצריך לכתוב הס"ת לשמה דא"כ לשמה מבעי ליה למתני. ועוד דדין דצריך כתיבה לשמה לא נלמד מהך קרא כלל רק דהוא הלמ"מ וי ש כמה דעות הראשונים ז"ל דס"ל דאינו אלא מדרבנן בעלמא ועי' היטיב בשאילתות בפ' ויקהל ובס' מלאכת הקודש להגאון מוהר"א פלעקלעש זצ"ל ועוד דדין זה של לשמה לא שייך למתני הכא בברייתא כלל דמיירי מענין זה אלי ואנוהו ואולי דר"ל דמלבד דצריך כתיבה לשם ס"ת צריך נמי כתיבה לשם ד' וכמו בקדשים דבעינן שישחוט לשם זבח ולשם ד' משום דכתיב אשה ריח ניחוח לד' והכא נמי משום דכתיב זה אלי ואנוהו ילפינן מיני' דמה שצריך להתנאות במצוה לא יכוון בשביל הנאת עצמו רק שיתכוין לשם ד' וזהו דאמר התנאה לפניו במצות והיינו דיתכוון לעשות בזה נחת רוח להקב"ה ונלמד משום דכתיב זה אלי ואנוהו ומשמע דצריך להתנאות לשם ד' ואל זה כיון במה דאמר וכתוב בו לשמו:

ואכן במאי דלא תני תפילין נאים נראה לי פשוט דהך מצוה דצריך להתנאות אינו אלא במקום דנראה לרבים והוא כבוד להקב"ה וכמו דאמרינן ביומא [דף ע'] דמיד כל אחד ואחד מביא ס"ת מתוך ביתו כדי להראות חזותו לרבים ופרש"י משום דאמר מר דהתנאה לפניו במצות וזה לא שייך בתפילין של יד דכתיב והי' לך לאות ולא לאחרים לאות אבל עדיין קשה דלמה לא נזכר דתפילין של ראש צריך שיהא נאה:

ושוב ראיתי במכילתא בפ' בשלח שהגי' שם באמת בתפלה נאה ונראה שר"ל תפילין של ראש ולכן אמר תפלה בלשון יחיד וכ"ה לשון המשנה תפלה של ראש אינה מעכבת של יד ובספר זה ינחמנו על המכילתא הגיה שם באמת במכילתא דצ"ל תפילין נאין אבל לפענ"ד אין מהצורך להגיהו ובכיון דייקה המכילתא וכתבה תפלה לאשמועינן דתפילין של יד אינו צריך להתנאות ונ"ל ראיה לדברי דהרי רבינו הגדול הגר"א ז"ל דהגיה לכל דברי המכילתא וכאן הניח לד' המכילתא בלא הגהה וש"מ דצריך לכתוב כן והגירסא דמכילתא שלפנינו היא עיקר וראי' גדולה לדברינו אלה ממה שכתב הרמ"א בהג"ה באו"ח סי' קמ"ז סעיף א' די"א אם המעיל מצד אחד פשתן ומצד אחד משי צריך להפך המשי לצד הספר ולגלול (מרדכי בסוף מגילה) ולא נהגו כן ע"כ וע"כ דהטעם של המנהג שנהגו לעשות לצד חוץ הוא מטעם שכתבתי דעיקר ההידור של המצוה צריך להראות בחוץ לפני רבים וראיתי להמג"א שתמה על המרדכי באמת דהביא ראיה ממזבח הקטורת דצריך שיהי' ההידור לצד פנים ובאמת אדרבה המזבח הקטורת היה מכוסה זהב מבחוץ וכתב דט"ס במרדכי וצ"ל דומיא דארון ע"ש. ומיהו גם מארון לענ"ד אינו ראי' כלל דהא אמרינן ביומא ע"ב דג' ארונות עשה בצלאל א' של עץ וב' של זהב וא"כ היה מכוסה זהב גם מבחוץ ואכתי אין להוכיח משם דמצד פנים הוא עיקר וגם מה שהביא שם במג"א משם ס' חסידים ראיה דצריך דווקא שיהיה הנאה לצד פנים מהמשכן דהיו הקרשים מצופים זהב מבפנים ומבחוץ היה מכוסה ביריעות לענ"ד ג"כ אינו ראיה כלל דשאני משכן דעיקר עשוי לכנס לתוכו להקטיר קטורת ולהזות מדם פר כהן משיח והעלם דבר של ציבור וכהן גדול ביוה"כ וא"כ לצד פנים הוא המקום שנראה לרבים טפי מלצד חוץ (ואדרבה משם ראיה להיפך (דעיקר) דצריך שיתראה הנאה לצד חוץ):

ונראה דזהו טעמו של ספר האגודה שהביא המג"א שם שכ' דהמפה שכורכין בו הס"ת צריך שיהי' המשי לצד ס"ת והמעיל העליון יעשה המשי לצד חוץ ע"ש והיינו משום דהמפה לעולם היא מכוסה במעיל בעליון ואינו נראה לבני אדם כלל ולכן צריך שיהא המשי לצד הס"ת כיון דאין בו מה להתנאות לפני רבים אבל במעיל העלוין דנראה לכל צריך שיהא הנאה לצד חוץ וכמו שכ' בעז"ה:

ובזה זכינו לדין חדש לענין מה שכ' בשו"ע סי' ל"ב דעור הבתים מצוה לעשותו שחור ומבואר שם הטעם ברא"ש בהלכות קטנות משום דכתיב זה אלי ואנוהו ולפי מה שכתבתי אין קפידה זו רק בשל ראש ובזה נתיישב עוד במאי דאינו מסיים במכילתא וכתוב בהם לשמו בדיו נאה וכו' והיינו משום דבמכילתא ליתא כלל לס"ת נאה רק תפילין ובתפילין כיון שהפרשיות מכוסות בתוך הבתים א"צ להתנאות באמת וכמו שכתבתי לעיל:

ובזה ניחא נמי מאי דלא כתב שם דצריך לכתוב לשמו והיינו דלפי מש"כ לעיל דכתוב בהם לשמו קאי על ההתנאות וכיון שהפרשיות לא בעי התנאות לא שייך בהם לשמו כלל והא דבעי כתיבה לשמה אינו נלמד מהך קרא ולכן לא שייך למיתנא הכא כלל שוב אחר זה מצאתי בירושלמי בפיאה פ"א הלכה א' דהובא שם ג"כ ברייתא זו דהתנאה לפניו במצות ושם הגירסא באמת ותפילין נאין אבל ס"ת נאה לא הוזכר שם]. ודוחק לומר דר"ל תפילין דעלמא אבל לא מיירי רק משל ראש דזה דוחק. ואולי דס"ל להירושלמי באמת דגם תפילין של יד צריך שיהא מהודר. דהא באמת מסקינן במנחות (דף ל"ז) דאף אם מתחזי התפילין של יד לאחרים לית לן בה ואינו מחוייב לכסותם והא דכתיב והיה לך לאות ולא לאחרים לאות היינו במקום לך לאות איתמר והיינו בגובה היד על הזרוע ומיהו זה י"ל דבפרשיות של התפילין מודה הירושלמי דאין בו משום התנאה לפניו במצות והיינו דלא הזכיר שם הירושלמי דיו נאה וקולמוס נאה ולבלר אומן משום דלא מיירי אלא בבתי התפילין דנראים לעין כל ומיהו בשו"ע סי' ל"ב סעיף ד' כתב הרמ"א בהג"ה דמצוה ליפות (פרשיות) התפילין מבפנים ומבחוץ והוא מד' המרדכי בה"ק. וכתב שם עוד דצריך שיכתוב בכתיבה גסה משום זה אלי ואנוהו ולמד זה מהש"ס דשבת הנ"ל דבעינן שיהא נאה מבחוץ כל שכן מבפנים וראיה ממשכן ומארון והביאו הגר"א בביאוריו שם וכן כתב הטור שם דצריך לכתוב בכתב מיושר וכתב הב"י דהטעם משום דכתיב זה אלי ואנוהו ובאמת דהמרדכי לשיטתו אזיל דס"ל גבי מעילין של ס"ת דצריך שיהא הנאה לצד הס"ת והלכך גבי תפילין נמי צריכין יפוי מב' הצדדין. ומיהו הגר"א ז"ל בביאוריו שם ס"ק י"ב כתב דהתוס' במנחות (דף ל"ב) הנ"ל חולקין על המרדכי בזה שהרי כתבו דמשו"ה תפילין א"צ שרטוט משום דאינם נראים לעולם דא"צ בדיקה וכ"כ הרמב"ם בפ"א מה' תפילין הלכה י"ב דתפילין א"צ שירטוט לפי שהן מחופין [ועי' בכ"מ שם שכ' דהא דמזוזה צריכה שרטוט משום דאינה מחופה כ"כ דבנקל יכול להסירה ממקומה. והר"ן כתב בפ"ב דמגילה משום דמזוזה נבדקת אחת בשבוע עכ"ל. ואכן לענ"ד נ"ל מה שהוצרך לכתוב זה על רבינו הגדול הרמב"ם ז"ל הוא ללא צורך דהר"ן לא הוצרך לתרץ ממזוזה רק לד' ר"ת ז"ל דס"ל דכל עיקר מצוות שרטוט בס"ת ובמזוזה הוא משום זה אלי ואנווהו וגבי תפילין לא שייך זה אלי משום דמכוסה ולכן הוצרך ליתן טעם במזוזה אבל הרמב"ם ז"ל הא כתב בהדיא דהלמ"מ הוא בס"ת ומזוזה דבעו שרטוט ולא הוצרך לנו לתת טעם על הלמ"מ והא דהוצרך הרמב"ם ז"ל ליתן טעם על תפילין ואף דבלא"ה גבי תפילין ליכא הלמ"מ היינו משום דבלא"ה היה קשה נהי דליכא הלמ"מ מ"מ מצוה מדרבנן מיהת לשרטט משום זה אלי ולכן הוצרך ליתן טעם דבתפילין לא שייך זה אלי ואנוהו משום שהם מחופין אבל מה שבמזוזה בעי שירטוט א"צ ליתן טעם לדעת הרמב"ם דהא הוי הלמ"מ]. וע"פ דברי התוס' דמנחות הנ"ל בשם ר"ת דמשו"ה תפילין אין צריכין שרטוט משום דאין צריכין בדיקה ולכן א"צ להתנאות משום דאינן נראים לעולם משא"כ לענין מזוזה דנבדקת פעמים בשבוע י"ל דהמכילתא והירושלמי הנ"ל כל אחד לשיטתו אזיל דמד' הירושלמי בר"פ המוציא תפילין בהא דמקשה שם ולא כבר כתיב מימים ימימה [כלומר ומזה נפק"ל דשבתות ויו"ט פטור מתפילין] מוכח דס"ל דשמרת את החוקה בחוקת תפילין הכתוב מדבר וכר"י הגלילי ולהך מ"ד מוכח במכילתא דס"ל דתפילין בעי בדיקה אחת לי"ב חודש ומימים ימימה קאי על הבדיקה דעל עיקר מצוות הנחת תפילין הו"ל למכתב מיום ליום וכמו שפירש הגאון מלבים זצ"ל בפ' בא על פסוק הזה ולפיכך ס"ל להירושלמי דגם בתפלין בעינן שיהיו נאים ואפי' בפרשיות משום דנראים לעין לפעמים ואפשר דס"ל דבעי שירטוט נמי [וכ"כ הרמ"א באו"ח בסי' ל"ב דצריך לשרטט מלמעלה ולמטה ומהצדדים ואפשר דהטעם משום זה אלי ואנוהו] אבל במכילתא בפ' בשלח דלא נקט רק תפילה נאה ומשמע דווקא בשל ראש ר' ישמעאל הוא דקאמר לה ואפשר דר"י ס"ל כר' עקיבא דשמרת את החוקה בחוקת פסח הכתוב מדבר ולית לן קרא כלל דתפילין צריך בדיקה היוצא לנו מזה דלענין אם תפילין של יד צריך שיהא נאה וכן בפרשיות של תפילין תליא במחלוקת הירושלמי ובמכילתא הנ"ל ומדברי הש"ם דילן אין להכריח לשום צד די"ל דנקט ס"ת וה"ה לתפילין ואפשר דס"ל דתפילין נלמד במכ"ש דהא ברצועות הוא הלמ"מ דבעינן שחורות דווקא ובירושלמי נקט תפילין וכ"ש ס"ת דחמירא קדושתיה מתפילין [ובמס' סופרים פ"ג הלכה כ"ג איתא דחייב אדם לעשות ציצית נאים ומזוזת נאות ולכתוב ס"ת נאה בדיו נאה וקולמוס נאה בלבלר נאה ובקלפים נאים וכו' ע"ש ולכאורה יש לדקדק דלמה גבי ס"ת נקט דצריך לכתוב בדיו נאה וגבי מזוזה אמר סתם דצריך לעשות מזוזות נאות ונראה דמזה קצת ראיה למש"כ בעז"ה לעיל דאין צריך להתנאות רק מה שנראה לרבים והלכך במזוזה דהכתב נכסה עיקר מצותו שיהא הקלף נאה מבחוץ ואגב דאיירי בדין זה ראיתי להעתיק כאן מש"כ בגליון רש"י ביומא דף ע ע"א] בהא דכ' רש"י התנאה לפניו במצות לולב נאה וכו' ובקלף נאה. וכ"ב שם בשבת הגי' בקולמוס נאה ואכן גי' רש"י עיקר דהא עיקר המצוה זו דצריך שיראו היופי של המצוה בעת שקורא בס"ת ואז מאי היכרא איכא אי כתב בקולמוס נאה או לא ולכן גי' רש"י נ"ל עיקר ואכן שוב מצאתי במס' סופרים פ"ג ושם הובא לב' הגירסות קולמוס נאה ובקלף נאה. ומיהו איכא לפרש דהא דאמר קולמוס נאה ר"ל קולמוס יפה בכדי שיהי' הכתב נאה דה"נ אמר שם בלבלר נאה וע"כ דר"ל בלבלר אומן וכמו דאיתא בש"ס דילן וא"כ גם בקולמוס יש לפרש כן דר"ל בקולמוס יפה הנלע"ד כתבתי בעז"ה:

תוכן העניינים

בנין שלמה חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה