אור ברסלב
בנין שלמה חלק א חדושים בענינים שונים › ג

בנין שלמה חלק א· רבי שלמה הכהן מווילנה

חדושים בענינים שונים · ג

ב

איסור סחורה בחלב

ואגב אורחיה באתי לתמוה על המחבר ז"ל בשו"ע שם שהעתיק לשון הרמב"ם בפ"ח מה' מאכלות אסורות דחלב מותר בסחורה שהרי בהדיא התירה התורה דכתיב וחלב נבלה וחלב טרפה יעשה לכל מלאכה ולא הביא שום דעה החולקת בזה והרי מד' התוס' דסו"פ מרובה שם משמע דפליגי אהרמב"ם דכ' שם דמותר לסחור בחלב היכי דלא קאי לאכילה ע"ש ומשמע דלמכור לאכילה אסור ואף דיש לדחוק דמיירי בחלב של בהמה טמאה דבזה לא התירה התורה וכמש"כ הש"ך שם בס"ק ד' אבל מפשטיות דברי התוס' משמע דאין חילוק ובכל חלב אסור למכור אם עומד לאכילה ואכן לכאורה קשה דהיאך יפרנסו התוס' להך קרא דחלב נבלה וחלב טרפה יעשה לכל מלאכה דלא מבעיא אם ס"ל דאיסור סחורה הוא מה"ת כמו דמשמע פשטיות ד' התוס' בפסחים כ"ג ובסוכה דף ל"ט והובא בט"ז בסימן הנ"ל דוודאי תקשה דהא חזינן דבאיסור חלב התירה התורה בסחורה אלא אפילו נימא דגם התוס' ס"ל דהוא דרבנן וכמש"כ הט"ז שם ומה שהביאו התוס' ראיה מהכתוב דמותר בנזדמנו היינו משום דבדבר המפורש בתורה להדיא להיתר לא היה כח ביד חכמים לאוסרו וכיון דגבי חלב כתיב קרא מפורש להיתר וודאי לא אסרו חכמים. אבל באמת י"ל דלק"מ דהמעיין בש"ס דפסחים כ"ג מפורש שם דהך קרא דיעשה לכל מלאכה לא להיתר סחורה אתי רק מבעיא לן קרא להיתר הנאה כמו שדרש ר"י הגלילי ולרבי עקיבא שם מבעיא לן קרא דלא מטמא משום נבלה יעו"ש ובאמת יש לתמוה על הרמב"ם ז"ל דמפיק מהך קרא דחלב מותר בסחורה דהא בין לר' יוסי הגלילי ובין לר' עקיבא נדרש הך קרא לדרשא אחרינא ולעולם י"ל דמיירי בנזדמנו וכבר העיר כעין זה הדגול מרבבה כן ביו"ד שם ומה שתי' לד' הרמב"ם בספרו נו"ב מהד"ת סימן ס"ב בחלק יו"ד לענ"ד לא הועיל עדיין לפי חומר הקושיא בתי' שם ע"ש וצ"ע:

תוכן העניינים

בנין שלמה חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה