אור ברסלב
בנין שלמה חלק א הקדמות המחבר

בנין שלמה חלק א· רבי שלמה הכהן מווילנה

הקדמות המחבר

חדושים בענינים שונים

הקדמת המחבר

הנה אודה את ה' מאוד בפי ובתוך רבים אהללנו ומה אכף לה' אקדם לאלהי מרום אשר שם חלקי מיושבי בית המדרש ומעולם לא משתי מאהלו של תורה בעזר השם כי בימי ילדותי למדתי מקרא ומשנה וכולי תלמודא דש"ס בבלי אצל מורי אבי ורבי ה"ה הרב המופלג בתורה וביראה ובקי מו"ה ישראל משה הכהן זללה"ה לבד איזה מסכתות שלמדתי אצל מר אחי הנאון האמתי מו"ה בצלאל הכהן זצללה"ה. וכשהייתי כבר שיבסר שנין זכיתי לסיים כל הש"ס ונכנסתי לפנים ולפני ולפנים ללמוד אצל מורי ורבותי האחד המיוחד ה"ה כבוד הרב הגאון המפורסם צדיק יסוד עולם מו"ה יצחק סירווינט וצ"ל שהיה מגדולי רבני המו"ץ דפ"ק ווילנא אביו של כבוד ידידי הגאון מו"ה אלי' אליעזר וצ"ל מגדולי הרבני המו"ץ דפ"ק], ולמדתי אצלו בישיבה קרוב לב' שנים שו"ע חו"מ עם הסמ"ע והש"ך ז"ל והאחרונים בעומק העיון. והראה לנו פנים מסבירות להלכה. ואח"כ שמשתי בישיבה משך איזה שנים את פני מורי ורבי הרב הגאון המפורסם כליל החכמה והמדעים מו"ה יעקב באריט וצ"ל הנקרא בפי כל הרב ר' יעקב קוונער] שהיה ר"מ ומ"ץ בפ"ק ווילנא. וסיימתי אצלו במשך ומן הנ"ל כל הארבעה טורים עם השו"ע ונושאי כליו והאחרונים ז"ל. ומשנת תרי"ב ואילך ראיתי להעלות על הספר מה שהופיע ה' עלי ברוח קדשו לחדש בבכורי רעיוני בפלפולא של הלכה בכמה סוגיות הש"ס ובד' הפוסקים ראשונים ואחרונים. וזה מצאתי חובה לעצמי דכבר ידוע מה שאמרו חז"ל (במגילה דף י"ח ע"ב) מאי דכתיב ועליהם וכו' מלמד שהראהו הקב"ה למשה דקדוקי תורה, ודקדוקי סופרים, ומה שהסופרים עתידין לחדש וכו' ובירושלמי (בפיאה פ"ב ה"ד) ועוד בשאר מקומות ריב"ל אמר עליהם ועליהם וכו' ואפילו מה שהתלמיד ותיק עתיד להורות לפני רבו כבר נאמר הלכה למשה מסיני וכיון דכבר התירו חז"ל לכתוב תורה שבע"פ משום עת לעשות לה' הפרו תורתך משום דראו חז"ל שהשכחה הולך ורבה בכל יום ואלמלא לא נכתבה התורה שבעל פה היה נשתכחה לגמרי ח"ו ולכן עאכו"כ בדורותינו שהשכחה גברה ביתר שאת, וכבר אמרו חז"ל בעירובין ואנן כאצבעתא בבירא לשכחה וא"כ מאי נענה אנן אבתרייהו ולכן כל איש שחננו ה' לחדש חידושי תורה צריך לכותבם על הספר שלא ישכחם מלבו כי זה חלקו שניתן לו מסיני ואפשר שלוה כיוונו חז"ל במ"ש דמתחילה בתורת ה' חפצו והדר ובתורתו יהגה יומם ולילה. ור"ל דלאחר שיגע בתורה וע"י זכה לחדש חידושים ולהוסיף לקחה, הנה חידושים שמחדש מעצמו נקרא תורתו ואף שהכל ניתן מסיני ומן השמים נתנו לו חלקו מ"מ כיון שבא ע"י יגיעתו נקרא על שמו. ות"ל כי זה יותר מל' שנה בשנת תרט"ז עלה בידי לעלות על הספר קובין גדול כולל כמה חידושים ופלפולים בחלק או"ח ויו"ד מחזיק יותר ממאה בוגין והראיתי לכמה לומדים ומופלגי תורה ונתקבלו הדברים אצלם. ואכן לא עלה בדעתי להדפיסם אז כי אמרתי כי צעיר אנכי לימים ואתם ישישים על כן זחלתי ואירא מחוות דעתי, ורוב שנים יודיעו חכמה, והלומד מן הקטנים למה הוא דומה וכו'. והיו מונחים אצלי בכתובים עד כה שכבר הגעתי לימי בינה ועברתי עליהם וראיתי כי נמצא בהם דברים הראויין להדפיסם לפענ"ד ובפרט כי בכמה מקומות תקנתי והוספתי על מה שנכתב מתחלה בתוס' מרובה על העיקר אמרתי עד מתי יהיו מונחים בקרן זויות והנייר הולך לאבוד ולכלות והעליתש כעת על מזבח הדפוס ויהא רעוא דאימא מילתא דתתקבל ויזכני להיות מהעוסקים בתורה לשמה אכיה"ר:

והנה רב תודות לה' אשר זיכני לעמוד ולשרת ולכהן ולהיות עבד לעבדי ה' דפה קהילתינו המפוארה עיר ווילנא המעטירה ה' יכוננה וה קרוב לכ"ד שנה אשר היא עיר גדולה לאלהים מלאה חכמים וסופרים, יראי ה' ומשכילים, עשירים ונדיבים, יקרים ונכבדים ושועים. ה' עליהש יחיו. ויוסיף ה' עליהם ככה אלף פעמים ויברך אותם וכו'. ולא על חנם היתה נקראת מאז ומקדם בשם "ירושלים" דלישא יען אשר עיר ווילנא באמת מאו ומקדם קדמתה היתה עולה על כל שאר הקהילות קדושות בתורה ובחכמה וביופי ובנוי, ובעושר וכבוד. כמו ירושלים בשלוותה שהותה כלילת יופי משוש לכל הארין ומקודש מכל א"י. ונכבדות מדובר בך עיר האלהים ווילנא המפוארה כאשר באוזנינו שמענו ואבותינו ספרו לנו מגודל שבחה ומעלותיה כמו שכבר כתב במגילת ספר להגאון מו"ה יעקב עמדין ז"ל הנדפס בספר נחלת יעקב על החומש לנכדו הגאון מליסא זצ"ל בעל המחבר ספר נתיבות המשפט וחוות דעת דמספר שם תהילות קהילתינו ווילנא קודם שנדדה מקינה [בזמן גזירת ת"ח] וז"ל שם אבא רבא הגאון מו"ה יעקב אשכנזי מגזע ז"ק הי' חתנו של הגאון החסיד שבכהונה בעל שו"ת שער אפרים ראב"ד בק"ק ווילנא המעטירה אז בהיותה בשלוותה והיה לו כתב יחוס עד אהרן הכהן וא"א זקיני הגאון בעל שער אפרים ז"ל החסיד הגדול הנ"ל היה כל ימיו יושב בתענית חוץ משבת ויו"ט לבד מכמה פעמים בשנה שהיה מתענה משבת לשבת ושאר תעניות רצופות ובכל זאת היה פניו מאירות כחמה, ולא פסק גירסא מפומיה יומם ולילה, והרוצה לדעת וכו' ויהיה בשנת ת"ח לפ"ק וכו' ומשם נתפשטה הגזירה ונמשכה לקהילה הקדושה ווילנא, המהוללה ועדינה, נדדה מקינה, אחר שהיתה יושבת בטח ושאנן ורבו שם בעלי חכמה ומעלה ועושר, ועלו לשם ולתהילה על כל שאר ק"ק. ולכן בכל מקום שהגיעו לשם בנודם וטלטולם בארץ אשכנז והמדינות היו נחשבים מאוד. כך סח לי הישיש חק"ה ר' בער כהן יושבי הקהילה הזאת עלו לשם ולתפארת על כל אנשי המדינה בכלל ואמנם חכמיה היה אנשי שם ומופלאים גדולים שלא משו מתוך אהל בהמ"ד הגדול שהיו שם לימודם. [א"ה כמדומה לי שהוא בהמ"ד הישן דפ"ק שהוא עומד על חצר בהכנ"ס דשמעתי מפי מורי אבי ושאר זקנים דפ"ק שאבותיהם סיפרו להם דבהמ"ד הישן הנ"ל הוא עומד במקום הנ"ל על חצר בהכנ"ס מיום הווסדה עיר ווילנא]. וכל הלילה לא יחשו ללמוד הלכות ופוסקים לדרוש ולחקור באמיתה להלכה ולהוראה ולא היו ישינים בבתיהם כל ימות השבוע כי אם בלילי שבת ויום טוב ומהם נעשו גבורי חיל אריות בתורה כולם זכו להיות מורי הוראות בישראל עם שאר לומדים מופלגים קצינים ומנהיגים. מהם היה החכם המושלם הגאון החסיד שבכהונה בעל שער אפרים ז"ל שהיה ראב"ד בווילנא והוא בעל ברכת הזבח ושאר חיבורים באמרו עליו שהיו יודע טורים וב"י. [א"ה כמדומה שחסר בדפוס בהעתקה וצ"ל והגאון מו"ה אהרן שמואל קאיידונובר בעל ברכות הזבח ושאר חיבורים וכו'], והרב כעל הש"ך והרב החסיד ובעל הוראה בעל בית הילל זצ"ל מלבד שאר גדולים כולם הלכו בגולה נפוצו בארץ להרביץ תורה בישראל והיה למאורות. מהרש"ק נעשה אב"ד בפיורדא ומשם נתעלה לשבת על כסא הרבנות בפפד"מ והרב בעל בית הלל נתקבל לאב"ד בהאמבורג ואלטונא. והרב ש"ך בהעלישאויא בארץ מעהרין וכו', ע"כ מד' הגאון מהר"י עמדין ז"ל הנ"ל השייך לעעיינינו, וכן כתב אביו הגאון בעל חכם צבי ז"ל בהקדמתו לספרו ח"צ וז"ל אני הצעיר צבי אשכנזי בהרב המובהק מו"ה יעקב מווילנא היא העיר הגדולה של חכמים ושל סופרים ע"כ. והרב הגדול מו"ה יעקב מווילנא הנ"ל אביו של הגאון חכם צבי ז"ל אשר היו ג"כ מבני הגולה בזמן הנ"ל היה כותב תמיד שבכל מקום בואו היה נפשו לשלל והיו נוהגין בו כבוד יען כי היה שם עיר ווילנא נקרא עליו וכן היה נמשך דור אחר דור בחכמה ובגדולה ובתפארת כמו שהובא בספר קריה נאמנה לכבוד ידידינו הרב הגדול החכם המפואר והנכבד נזר החכמה והמדעים והמבקר הגדול בספרי התלמודים דורש טוב לעמו ישראל בכלל ובפרט פאר קהילתינו שכ"ת מו"ה שמואל יוסף פין נ"י גבאי צדק דצ"ג דפ"ק ווילנא, שסופר ומונה כל רבניה וחכמיה דור אחר דור עד זמנינו שהיו כולם גאוני ארץ מפורסמים לשם ולתהלה בקרב הארץ וכל חכמי הדור היו מריצים שו"ת אליהם והיו דבריהם מקובלים בעיני חכמי הדור כאשר ישאל איש בדבר האלהים:

הקדמה שניה להמחבר

אספרה נא ספירות דברים להודיע בשער בת רבים קושט דברי אמת ממעלת ומיקרת מר אבא המנוח הרב וכו' מו"ה ישראל משה הכהן ז"ל כי היה מגזע ומגדולי יחוסי כהונה ואבי אביו ה"ה הרב הגדול בתורה ויראה צדיק ועניו מו"ה משה הכהן ז"ל היה אדם גדול בענקים ומעולם לא מש מתוך אהלה של תורה והיה יושב ולומד בחסידות ופרישות בבהמ"ד הישן דפ"ק ווילנא ושמעתי מפי מר אבא ז"ל כי שמע מפיו כי גם אבותיו נוחי נפש היו מופלגי תורה וגדולים במעשים ויראת חטא והיה להם כתב יחוס כהונה עד עלי הכהן וגם אבי זקני המופלג המנוח מו"ה בן ציון הכהן ז"ל אבי מר אבא ז"ל היה אדם ישר ותמים במעשיו וירא אלהים מעודו זכר כולם לברכה והנה כבוד מר אבא ז"ל נתגדל מנעוריו בבהמ"ד של הרב המאוה"ג הצדיק ועניו הגביר המפורסם מו"ה ארי' ליב ב"ר בער זצ"ל [אשר היה נקרא בפי כל ר' ליבלי ר' בערש] אשר ביהמ"ד הנ"ל היה בית ועד לחכמים כמה גאונים וגדולי הדור אשר מלפנינו אשר התפללו ולמדו שמה בתמידות הלא המה הרב הגאון האמיתי מופת הדור מו"ה אברהם אבלי זצ"ל אשר היה ראב"ד בפ"ק ווילנא וגיסו הרב הגאון האמיתי המנוח מו"ה יחזקאל סג"ל לאנדא זצ"ל חתן הרב הגביר מו"ה ארי' ליב הנ"ל אשר נתקבל לראב"ד דפה אחרי פטירת הגאון מוהרא"א ז"ל הנ"ל בשנת תקצ"ז והיה ראב"ד בפה שלוש ושלושים שנה ונפטר בשיבה טובה זקן ושבע ימים בשנת תר"ל לפ"ק ביום א' א"ך מרחשוון ואז היתה מנוחתו כבוד. וכבוד מר אבא ז"ל היה מקורב מאוד עם הרב הגאון הנ"ל והיה נכנס ויוצא אצלו תמיד והגאון הנ"ל לא היה זז מחביבותיה דמר אבא ז"ל כל היום והיה חביב עליו ממש כבבת עינו והיה מספר לו כל ענייניו וקורותיו וגם קיבל ממנו מר אבא ז"ל כמה חידושים נפלאים בחומש וברש"י וקצת מהם יובא בתוך גוף הספר בשמו של הגאון הנ"ל] והרב הגאון המפורסם בחסידות ופרישות צדיק יסוד עולם מו"ה חיים נחמן פרנס זצ"ל חתנו השני של ר' ארי' ליב ז"ל הנ"ל [אשר מקדם היה חתנו של הרב הגאון האמתי מופת הדור מו"ה אפרים זלמן מרגליות זצ"ל ובשנת תקס"ט לפרט בא צדיק זה לפ"ק ווילנא ונתחתן עם הרב הצדיק ר' ארי' ליב ב"ר בער הנ"ל והרביץ תורה בפ"ק והגיד שיעור אלפס ור"ן בבהמ"ד הנ"ל כמה שנים לפני גדולי ומופלגי תורה של ביהמ"ד הנ"ל וגם מר אבא ז"ל היה מהקבועים המשמשין את פני הרב הגאון הנ"ל בהלכה. וכשיזכני ה' להדפיס יתר החלקים אז אכתוב קצת מגודל קדושתו וחסידותו ופרישותו ומדרכיו ומנהגיו הטובים אשר נהג בו כל ימי חייו אך כעת חסתי על הוצאות הדפוס כי רבה היא] והרב המאור הגדול מו"ה יחזקאל פייוויל ז"ל עם בניו המאורות הגדולים [אשר נתקבל למ"מ דפ"ק בשנת תק"ע והיה מ"מ בפה משך כ"ד שנה רצופים עד שנת תקצ"ג ואז היתה מנוחתו כבוד בפ"ק ווילנא. ומר אבא ז"ל היה מקורב מאד עמו כי היה שכינו והיה נכנס ויוצא אצלו ממש בכל יום וקיבל ממנו כמה חדושים טובים וסיפורים נפלאים מגאוני וגדולי הדור אשר מלפנינו וגם שמע מדי שבת בשבתו כל משך כ"ד שנה הנ"ל בלי הפסק דרשותיו הנחמדים אשר היה דורש בכל שבת בבהכנ"ס הגדולה דפ"ק והיה זוכר כל דרשותיו והיו שגורים על לשונו וקצת מהם יבואו בתוך גוף הספר מה ששמעתי מפי מר אבא. ושמעתי ממר אבא ז"ל כי בימי הסליחות ועשרת ימי תשובה היה מגיד בבהכנ"ס הגדולה בין מנחה למעריב בכל יום ויום דברי כבושים ומוסר והיה אומר על עצמו בדרך הלצה המקרא [תהלים מ' ח'] אז אמרתי הנה באתי במגילת ספר כתוב עלי. כלומר אל יהי חדוש בעיני הציבור דאתמול כבר אמרתי בבהכנ"ס ועכשיו הנה באתי להגיד פעם שנית דמה אעשה דבמגילת ספר כתוב עלי היינו בהכתב מגידות שהיו לו נכתב כן שבימי הסליחות ועשי"ת מחוייב המגיד להגיד בכל יום (כי כן היה התיקון אז בפ"ק וזה מליצה נאה] והרב המאה"ג מו"ה אהרן פרעגער ז"ל אשר היה דיין מצויין בפ"ק והרב הגדול מו"ה שלמה ז"ל מיורבריג ועוד כמה מופלגי תורה אשר התפללו בבהמ"ד הנ"ל וגם על פי הרוב והיה באים כמה גאונים גדולי הדור שמה כי היה ביתו אכסניא של תורה ואליו ינהרו חכמים וגדולים מכל כנפות הארץ לפקח על צרכי הכלל וכמה פעמים נתאכסן אצלו הרב הגאון האמיתי מו"ה חיים מוואלאזין ז"ל והרב הגאון המפורסם מו"ה יהודה ליב עדיל ז"ל המ"מ דק"ק סלאנים בעל המחבר ספר מי נפתוח וספר אפיקי יהודה והגאון מו"ה מרדכי מארדוש ז"ל בעל המחבר הביאור על מהר"ם שיף והתפללו ג"כ בבהמ"ד הנ"ל ושהו פה איזה חדשים ומר אבא ז"ל קיבל גם מהם כמה חדושים סיפורי מעשיות וכאשר זכה מר אבא ז"ל לגדל בנו הנחמד לתורה [הוא נינהו מר אחי הגאון מו"ה בצלאל הכהן זצ"ל מ"ץ דפ"ק] התחיל ללמוד עמו הוא בעצמו חומש עם פירש"י על הסדר וכולי הש"ס וקיים כמו שכתוב בתורה ושננתם לבניך ושמעתי מפי מר אבא ז"ל שכאשר למד עם מר אחי חומש עם פרש"י ומר אחי ז"ל היה אז נער בן ד' או ה' שנים וכשהגיעו לפ' תולדות בפסוק ויגש לו ויאכל ויבא לו יין וישת שאל למר אבא ז"ל דמאין היה לו ליעקב יין להביא לאביו הלא רבקה לא נתנה לו רק שני גדיי עזים למטעמים אבל יין לא נמצא בכתוב שנתנה ולא ידע אז מר אבא מה להשיבו ע"ז. עד למחרת נזדמן לידו חומש עם תרגום יונתן בן עוזיאל וראה כי התרגום פי' שם דאייתי מלאכא דה' מגינתא דעדן יין ליעקב ויעקב אייתי לאבוה וישת והראה מר אבא ז"ל למר אחי ז"ל לד' התרגום הלז כדי להשיב על שאלתו ותיכף השיב לו מר אחי ז"ל דנראה דדברי התרגום מרומז ממש בפסוק דעל ויבא לו נקוד מרכא כפולה על תיבת לו וידוע דנגינת מרכא כפולה נשמע כמו דאומרים התיבה שני פעמים מחמת דצריכים להאריך בנגינת הטעם והוי כמאן דכתיב שני פעמים לו בפסוק ונגינת הטעמים הוא מסיני כידוע והיינו משום דבא לרמז דהמלאך הביא לו ליעקב ויעקב הביא לו ליצחק ונענע לו מר אבא ז"ל בראשו ואמר לו טוב דברת. וכאשר זכה לגדלו לנישואין והיה אז מר אחי ז"ל כבן י"א שנה וכבר היה בקי אז מר אחי ז"ל בשני סדרים ש"ס מועד ונשים אשר למדו אביו בעומק העיון וכבר היה אז מר אחי ז"ל חכם להיות שומע ומוסיף מדיליה להקשות ולפרק מסוגיא זו על חברתה ולחדש חדושים נכונים ע"ד הבקיאות עד כי נתאוו רבים מאפרתי העיר ומעשיריה להתחתן עמו וע"י זה הוצרך מר אבא ז"ל להשיאו בקטנותו שני שנים קודם זמן גדלות מחמת שמחותנו מיהר מאד בזה מחשש שמא יקדמנו אחר ומר אבא ז"ל תי' בזה דרך הלצה קושיית הרב ב"י ביו"ד סי' רס"ה בשם האבודרהם על הנוסח שתקנו חז"ל לומר בעת המילה כשם שנכנס לברית כן יכנס לתורה ולחופה ולמעשים טובים דלכאורה הו"ל להקדים מעשים טובים קודם ולחופה דמעשים טובים מתחיל משהגיע לכלל מצות דהיינו משנת י"ג ואילך ואלו חופה אינו אלא בן י"ח שנים וע"ש מה שתי' אמנם מר אבא ז"ל תי בפשיטות ע"פ דרך הלצה דחז"ל תקנו לברך לאבי הבן דיזכה דיכניס בנו לחופה קודם שיגיע למעשים טובים דהיינו דע"י שיגדלהו לתורה ויתחכם הרבה בתורה ובחכמה ממילא יהיה החופה קודם למעשים טובים משום דירבו עליו קופצים הרבה וזה כוונה נכונה בד' חז"ל:

ואחר שהגיע לכלל חיוב מצוות אז נתוסף לו מאת ה' חכמה ובינה יתירה לגבר חיילים בתורה ולחדש חדושים רבים בתלמוד בבלי וירושלמי וברמב"ם ונושאי כליו הכל על דרך החריפות והבקיאות נפלא ולאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא. וראיתי לו ז"ל תשובה ארוכה בעניינא דסוכה ואח"כ זמן בקידוש דליל שני של סוכות דנחלקו בו הפוסקים ז"ל והיתה מחזקת י"ד דפין והיה אז בן י"ד שנים והאריך שם בחריפות ובקיאות נפלא בסוגיא (דזבחים דף צ"א) דתדיר ומקודש איזה מהם קודם והסכים שם לדעת הנו"ב דגם בליל שני צריך לומר סוכה ואח"כ זמן וכן היה נוהג להלכה ולמעשה בעצמו. ובהמשך הזמן נאבד התשובה הלז וחבל על דאבדין. וכשהגיע שנת עשרים לימי חייו בשנת ת"ר לפ"ק כתב חלוקא דרבנן בעניינא דעצרת אחר השבת מחזיק קרוב לעשרים בוגין וקצת מזה הדפיס אח"כ בספרו ראשית בכורים. ובשנת תר"ג שהיה אז כבן כ"ג שנה זכה להתקבל פ"ק ווילנא המעטירה לשרת ולכהן ולהיות מורה צדק לעדת בנ"י בפ"ק. ומשם ואילך נתפרסם גאון תורתו וחכמתו כמעט בכל תפוצות ישראל אף במדינות הרחוקות והריצו אליו כמה רבנים גדולי הזמן שאלותיהם וספיקותיהם בדבר הלכה למעשה ובשאר ענינים. והוא השיב לכל שואל בדבר ה' כפי חכמתו הגדולה בדרך הבקיאות וחריפות כיד ה' הטובה עליו לא יאומן כי יסופר כמות התשובות אשר השיב לשואליו כל משך ימי חייו אך מעט מעט אשר נשאר תחת ידו כי לא היה דרכו להניח העתק מתשובותיו. ובשנת תר"ח בעת שנתייסד מקוה חדשה בפה קהלתינו הנמשכת ע"י סילונות המונחים בקרקע מהמעין אשר מחוץ לעיר כתב אז קונטרס גדול מחזיק קרוב לשלשים בויגין וביאר שם כל דיני מקוה ומעין בכל פרטי הלכותיהם ע"פ דעת כל הפוסקים ראשונים ואחרונים ז"ל וקצת מזה הדפיס בעצמו בסוף ספרו ראשית ביכורים אך נמצא אתי בכתובים איזה דפין מהקונטרס הנ"ל אשר עדיין לא הדפיס אותם ואי"ה כשיזכני ה' להדפיס חלק שני מספרי בנין שלמה על יו"ד אז אדפיס יתר הכתבים אשר נשארו מהקונטרס הנ"ל ועוד איזה תשובות מה שכתב ביו"ד ובאה"ע הנוגע להלכה ולמעשה בתקנות עגונות ובדיני גיטין וקידושין אשר נמצא אצלי, כדי לעשות נחת רוח לנשמתו. ובפרט כי בקש ממני קודם פטירתו לקבץ את כל החדושים אשר כתב על גליון הספרים שלו ושאר כתבים שלו ולסדר אותם אם יהיה ביכולתי וביכולת בניו הנעימים שיחיו. וה' יעזרני למען שמו להוציא חיבורי זה לאור עולם בנין שלמה חלק ראשון ויגמר בעדי להוציא לאור גם יתר החלקים מספרי הנ"ל ועוד כמה חבורים על סדר הש"ס והפוסקים. אכיה"ר.

תוכן העניינים

בנין שלמה חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה