בנין יהושע על אבות דרבי נתן· רבי יהושע פלק מליסא
פרק מא · הלכה יא
הוא היה אומר. ר״י בן תימא:
אהוב. שיהיה עובד מאהבה:
מן השמים. עיין דא״ז רפ״ב:
הדורש של כל המצות. כוונת העושה כי הוא חופש כל חדרי בטן. ואם בדבור הוא נאמר (תהילים קל״ט:ד׳) כי אין מלה בלשוני הן ה׳ ידעת כולה ועי״לפרק נ״חד״ה יהי סתרך עליך גלוי כנ״ל:
ואם עשית לחברך וכו׳. שאין אתה יודע מתן שכר של מצוה. וכן להיפך לעונש העבירה ר״ל. יהיה בעיניך מעט שגדולה ג״ח בין בגופו ובין בממונו ואלו דברים שאין להם שיעור. לכן אוהב מצוה לא ישבע מצוה ועיין דא״ז ספ״ב מש״ש בס״ד:
ספוג וכו׳. מפורש לעיל פ״מ ד״ה ספוג ונפה:
וקנקנה זפותה. משמרת בתוכה המשקה כך נקרא ת״ח היודע מה שלמד ושמע:
הוי כנוד וכו׳. מפורש דא״ז פ״א:
לקבל את הצער. כדמצינו בתענית דף כ״א בנחום איש גם זו:
והוי מוחל על עלבונך. שכל המעביר על פשעיו מוחלין לו ג״כ מן השמים עונותיו כדאי׳ בר״ה דף יז: