בנין יהושע על אבות דרבי נתן· רבי יהושע פלק מליסא
פרק יז · הלכה ב
שלא יצא ש״ר על ממון שלו. שהוא של גזל ורבית ואונאה:
ממון חבירו. שילמוד ג״כ זכות עליו:
ד״א יהא ממון וכו׳ כשלך. כאשר אתה רוצה בממונך שלא תתן בחנם כך אל תקח מחבירך ממונו בחנם:
שנה לו. מיד שנאמר אל תאמר לך ושוב ומחר אתן היינו ללמוד עמו ואל תתמה על לשון אתן שהרי כל משלי מרמז על התורה. מפרש:
את ממונו. זה מסברא שאל יקח בחנם ומה שאמר שנאמר אל תאמר קאי ארישא אם יודע הלכה שיאמר לו מיד. מפרש: