אור ברסלב

בניהו על ברכות· רבי יוסף חיים מבגדאד

דף לה.

דף לד:

"קֹדֶשׁ הִלּוּלִים לַהֳ''', מְלַמֵּד שֶׁטְּעוּנִין בְּרָכָה לִפְנֵיהֶם וּלְאַחֲרֵיהֶם. נ"ל בס"ד, הא דלימדנו הכתוב ענין הברכה בנטע רבעי, ולא בדבר אחר, להורות: כי הברכה עיקר תיקונה הוא במלכות, שהיא אות רביעי של שם הוי"ה ב"ה.
ומה שֶׁאֵין אוֹמְרִים שִׁירָה אֶלָּא עַל הַיַּיִן, נ"ל בס"ד לרמוז זה במילוי אותיות 'שִׁיר' שהם: שי"ן יו"ד רי"ש, דהיינו: מילוי אות יו"ד הוא י' תצרפנו עם י"ן דמלוי שי"ן הרי יַּיִן, ומילוי רי"ש הוא י"ש הרי נרמז במילוי שיר – יֵשׁ יַיִן, לומר אֵין אוֹמְרִים שִׁיר אֶלָּא עַל הַיַּיִן.

תוכן העניינים

בניהו על ברכות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה