בני מחשבה טובה· רבי קלונימוס קלמיש שפירא מפיאסצנה
סדר תוכן החברה · פרק ד
וְהַגַּם שֶׁהָלְאָה אי"ה נְסַדֵּר תִּקּוּנֵי הַחֶבְרָה, מִכָּל מָקוֹם רֵאשִׁית כֹּל אָנוּ צְרִיכִים לְמוֹדָעָה זוֹ לוֹמַר שֶׁרַק אֵלֶּה יוּכְלוּ לְהִתְקָרֵב וּלְהִכָּנֵס לְחַבְרַיָּא הַקְּדוֹשָׁה.
א) מִי שֶׁמַּרְגִּישׁ בֶּאֱמֶת בְּקִרְבּוֹ כְּאֵב וּדְאָבוֹן הַנָּ"ל עַל שֶׁרָחוֹק הוּא מד', וְלֹא שֶׁיֵּדַע בְּדַעְתּוֹ לְבַד אֶת מַצָּבוֹ הַנָּמוּךְ, כִּי יְדִיעָה בַּשֵּׂכֶל כָּל אֶחָד יוֹדֵעַ אִם רַק אֵינוֹ מְשֻׁגָּע אוֹ שִׁכּוֹר, אַךְ שֶׁבֶּאֱמֶת יַרְגִּישׁ כְּאֵב לֵב עַל שֶׁנַּפְשׁוֹ מָרָה לוֹ וּמַרְגִּישׁ הוּא דְּאָגָה מִזֶּה לֹא פָּחוֹת כְּמוֹ מִן דַּאֲגוֹתָיו הַגּוּפָנִיּוֹת ח"ו, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁכָּל כָּךְ יַצִּיק לוֹ הַדָּבָר עַד שֶׁיִּבְכֶּה לִפְעָמִים עַל צָרוֹת נַפְשׁוֹ, וְעַל שִׁפְלוּת עַצְמוּתוֹ.
ב) שֶׁיִּהְיֶה בֶּן תּוֹרָה אִם מְעַט וְאִם הַרְבֵּה.
ג) יִהְיֶה סוֹחֵר, בַּעַל מְלָאכָה וכו', רַק שֶׁיְּפַנֶּה אֶת עַצְמוֹ עַל כָּל פָּנִים ג' פְּעָמִים בְּשָׁבוּעַ לִמְקוֹם הַחֶבְרָה, וְיִזָּהֵר בְּתִקּוּנֵי הַחֶבְרָה הַמְבֹאָרִים הָלְאָה אי"ה.
ד) אִם אֵינוֹ בְּטִבְעוֹ הֲפַכְפַּךְ, שֶׁמָּה שֶׁמַּחֲלִיט הַיּוֹם בְּדַעְתּוֹ מִגֹּדֶל פַּחֲזוּתוֹ, מְבַטֵּל וְרוֹמֵס לְמָחָר כִּלְאַחַר יָד, וּמְהַפֵּךְ אֶת הַקְּעָרָה עַל פִּיהָ.
ה) שֶׁלֹּא יִהְיֶה שַׁקְרָן וְרַמַּאי שָׁקוּעַ בִּשְׁקָרָיו.
כִּי יֵשׁ אִישׁ שֶׁמּוֹצִיא לִפְעָמִים דְּבַר שֶׁקֶר ח"ו, הֲגַם שֶׁזֶּה רַע מְאֹד רַחֲמָנָא לִיצְּלָן, מִכָּל מָקוֹם יָכוֹל עוֹד לָשׁוּב וְיָכוֹל גַּם לְהִתְקַבֵּל בְּחֶבְרָתֵנוּ.
מַה שֶׁאֵין כֵּן הָאִישׁ שֶׁהוּא בְּעֶצֶם רַמַּאי וְשַׁקְרָן, מְרַמֶּה אֶת אֲחֵרִים וְגַם אֶת עַצְמוֹ.
עַל אִישׁ כְּזֶה שָׁמַעְתִּי מִכָּבוֹד קְדֻשַּׁת חוֹתְנִי מוֹרִי הָרַב הַצַּדִּיק הַקָּדוֹשׁ זצללה"ה, שֶׁאָמַר בְּשֵׁם אֵיזֶה צַדִּיק זי"ע שֶׁאַף לָשׁוּב אִי אֶפְשָׁר לָאִישׁ כָּזֶה, מִפְּנֵי שֶׁגַּם תְּשׁוּבָתוֹ בְּשֶׁקֶר הִיא, כַּנַ"ל שֶׁמְּרַמֶּה אֶת עַצְמוֹ, הוּא יָכוֹל לְדַמּוֹת לוֹ שֶׁבְּשָׁעָה אַחַת יֵעָשֶׂה צַדִּיק פּוֹעֵל וְעוֹשֶׂה, וּבֶאֱמֶת לֹא צַדִּיק וְלֹא פָּעַל וְלֹא עָשָׂה מְאוּמָה.