בני מחשבה טובה· רבי קלונימוס קלמיש שפירא מפיאסצנה
סדר הדרכה וכללים · פרק יד
לֵילוֹת שַׁבָּת וּמוֹצָאֵי שַׁבָּת שֶׁל יְמוֹת הַחֹרֶף לֹא יַעַבְרוּ עָלֶיךָ לְבַטָּלָה, לֹא תִּקְדֹּם לִשְׁכַּב בָּהֶם קֹדֶם שָׁעָה י"א (אִם לֹא שֶׁרוֹצֶה אַתָּה לְהַקְדִּים לָקוּם בְּאַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר) וּזְכֹר בָּהֶם אֶת בּוֹרַאֲךָ וּלְהַבְדִּיל אֶת בּוֹרְךָ [הכוונה לקבר].
בְּעִנְיְנֵי אַהֲבָה וְיִרְאָה לֹא דִּבַּרְנוּ בִּפְרָטִיּוּת, כִּי בֶּאֱמֶת כָּל נֶפֶשׁ יִשְׂרָאֵל יְרֵאָה וְאוֹהֶבֶת אֶת ד' הִיא, וְרַק כֵּיוָן שֶׁקְּבוּרָה בְּמַחְצֶלֶת שֶׁל קָנִים, וּטְמוּנָה בַּגּוּף, גַּם אַהֲבָתָהּ וְיִרְאָתָהּ טְמוּנָה, וּמִי שֶׁיִּתְנַהֵג כַּנַ"ל לְגַלּוֹת אֶת נִשְׁמָתוֹ, גַּם אַהֲבָתוֹ גַּם יִרְאָתוֹ לד', יִרְאָה טְהוֹרָה תִּתְגַּלֶּה בְּעֶזְרַת ד'.