בני בנימין על משנה תורה, הלכות תשובה· רבי אליהו דוד רבינוביץ תאומים [האדר"ת]
פרק ב · הלכה ז
שמא יחנק בסעודתו. גי' אחרת "שמא תטרף דעתו" ע"י לח"מ ויש להעיר לפי הגירסא שמא יחנק והרי למיתה דזמן מועט לא חיישינן ועי' שעה"מ ה' סוכה ומש"ש בס"ד ואפ"ל דזהו רק כשאנו דנין על אדם אחד פרטי משא"כ בדבר שהוא לאלפים ולרבבות בעת אחת ודאי שכיחא גם מיתה פתאומית ל"ע ע"כ ראוי לכ"ע לחוש לזה ובזה א"ש ד' רש"י יומא ו' ב' ועד שאתה כו' ע"ש [ובחי' שם כ' ד"נ בשם אאמו"ר ז"ל עפ"ד הירושלמי פ"י דשקלים ה"א וערובין מ"א ב' ושפת"י] וכה"ג כ' המפ' בענין חזקת כשרות ואכמ"ל: